דיברנו על ההבדלים בין מיטיגציה לאדפטציה, על ייצור אנרגיה בישראל - בהשוואה לעולם (ספויילר: אנחנו במקום מאוד טוב בכל מה שקשור לאנרגיה סולארית)

בהקשר הזה דיברנו גם על היעדים הממשלתיים להפחתת פליטות גזי חממה - גם זה בהשוואה לעולם, וגם איפה אנחנו עומדים בביצוע ביחס ליעדים אלה (ספויילר: אנחנו עוד לא שם עדיין…

בנוסף דיברנו על כלי האנרגיה שהוצג לראשונה ממש לפני פסח - עם פיילוט על חבל תקומה. הכלי פותח ע"י המשרד להגנת הסביבה, יחד עם חברת אקוטריידרס והוא מביא בשורה אמיתית, כי הוא מאפשר לישובים ורשויות במהלך פשוט וריאלי מבחינה כלכלית לספק לעצמם אנרגיה מהשמש ואף להגיע לעצמאות אנרגטית ע"י ייצור אנרגיה סולארית בהצבת פאנלים על מבנים קיימים וגגות שקיימים במרחב הרשותי (מבני ציבור, בנייני מגורים, מגרשי ספורט, חניונים ועוד) ואפילו להיות מסוגלים להתמודד עם תרחיש של עלטה, מבלי לשים פאנלים סולאריים על שטחי טבע פתוחים.

הבשורה של הכלי היא שהוא מדבר לכל מיני קהלים שהנושא של משק האנרגיה רלוונטי לגביהם, ומנגיש מידע מבוסס מפה ונגיש לכולם, על בסיס התשתית של מפ"י - לגבי הצריכה ויכולת הייצור של כל אזור. ההצלבה של נתוני צריכה, וחישוב שטחי הגגות כפוטנציאל ייצור אנרגיה - הם המאפשרים לקבל חיווי מהימן לנתוני העצמאות האנרגטית הפוטנציאלית.

הדרך להשגת יעדי הצמצום עוד ארוכה ויש לא מעט חסמים ואתגרים בכל הנוגע לייצור אנרגיה ולאגירה - שאיתם מתמודדות הרשויות בישראל, אבל יש הרבה מה לעשות ואיך להשפיע והרשויות הן שחקן מרכזי בסיפור הזה.
======================================
הכלי של המשרד להגנת הסביבה - מודל גיאוגרפי־אנרגטי־כלכלי לקידום אנרגייה מתחדשת:
https://www.gov.il/BlobFolder/generalpage/multidisciplinary-model/he/swords_of_iron_potential-analysis.xlsx

הסבר על הכלי: https://www.gov.il/he/pages/multidisciplinary-model

שכבה באתר של מפ"י הממפה את הגגות ואת האזורים שניתן לקרות בעיר שדרות (יש שכבה כזו עבור כל ישוב בחבל תקומה): https://apq9h.app.goo.gl/SvUx

שכבה באתר של מפ"י המתארת את מידת העצמאות האנרגטית שכל ישוב בחבל תקומה יכול להגיע אליה באמצעות מימוש הפוטנציאל הסולרי על הגגות ומעל שטחי ציבור https://apq9h.app.goo.gl/oGw8

כתבה של אביב לביא על הכלי - https://www.zman.co.il/481336/

כלי מקביל שפותח ע"י ממשלת הולנד: https://www.rvo.nl/onderwerpen/zonne-energie/geschikte-daken/overzicht-regio

הסבר על הכלי של ממשלת הולנד: https://www.pv-magazine.com/2024/04/02/netherlands-identifies-725-km2-of-solar-suitable-rooftops/

בפרק שוחחנו על המקרה המיוחד של תל אביב. עיריית תל אביב-יפו היא העיר הראשונה בישראל שכתבה תכנית היערכות לשינוי אקלים, הרבה לפני שהשיח על זה הפך לשגור בפי משרדי הממשלה ורשויות מקומיות אחרות. אותה תוכנית מלווה אותה ונמצאת בליבת האסטרטגיה ותכניות העבודה המפורטות של מחלקות העירייה השונות - דבר שמאפשר להניע מהלכים משמעותיים על סמך מיפוי האיומים.

תל אביב היא גם העיר היחידה בישראל ששותפה ל- C40, רשת ערים שמחוייבות להתמודדות עם שינויי האקלים.

שוחחנו על קידום אנרגיה סולארית, ניהול מי נגר, שימור הטבע העירוני ועבודה עם התושבים. דיברנו גם על תפיסות חדשניות של הצללה שנותנות מענה אמיתי לתושבים, ועל יחסי האמון בין העיריה לתושבים כבסיס ליצירה המשותפת של מרחב עירוני שטוב לחיות בו.

גגות וגינות ששווה לבקר בהן - הגג של אברהם הוסטל, הגג של עיריית תל אביב, הגג של מגדלי אלון, גינת קריית ספר
======================================
תכנית ההיערכות של תל אביב - https://www.tel-aviv.gov.il/Pages/MainItemPage.aspx?webId=3af57d92-807c-43c5-8d5f-6fd455eb2776&listId=5a9823a9-22cf-40a3-8a59-e9f3305db983&itemId=10179

אמנת אקלים של פורום ה-15 - https://www.forum15.org.il/%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%A7%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%9C-%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%94-15-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%AA-%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%96%D7%94%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%95%D7%92%D7%96%D7%99-%D7%97%D7%9E%D7%9E%D7%94/

C40 - https://www.c40.org

נתיבי פעולה: חוסן סביבתי-קהילתי לאירועי אקלים קיצוניים, חוסן אנרגטי, חוסן תחבורתי, שטחים פתוחים (למועצות אזוריות בלבד)
המהלך נעשה בחסות פעילות נשיא המדינה בפורום האקלים. בית הנשיא ייתן במה לראשי הערים ולאנשי מקצוע לצד יח"צ ויוקרה לתהליך.
==============================
"London National Park City" - תכניות ייעור עירונית, פרויקט חדשני וחלוץ להפיכת העיר לונדון למרחב עירוני ירוק, מקיים ונגיש יותר לתושבים. הרעיון הוא לפתח ולשמר את השטחים הירוקים והטבעיים ברחבי העיר, ולהפוך את לונדון לסביבה מקיימת ירוקה יותר.
בקיצור:
1. חזון חדשני - להפוך את לונדון כולה למעין "פארק לאומי עירוני", שילוב בין עיר לטבע.
2. תכנית לכל העיר - המטרה היא שיפור הסביבה הירוקה בכל רחבי המטרופולין.
3. שילוב קהילתי - הפרויקט מבוסס על שיתוף פעולה עם התושבים והקהילות המקומיות, ונותן להם תפקיד מרכזי.
4. חדשנות בתכנון ועיצוב - הפרויקט מפתח פתרונות עיצוביים וטכנולוגיים חדשניים לשילוב הטבע בסביבה העירונית.
5. השפעה מערכתית - המטרה היא לא רק לשפר את הסביבה, אלא גם להשפיע על כלל המערכות העירוניות כמו תחבורה, תשתיות ואורח החיים.

"Rebuild by Design" ניו יורק -
פרויקט חדשני שהוקם בעקבות הנזקים הקשים שגרמה סופת ההוריקן סנדי בשנת 2012. במטרה היא לפתח פתרונות עיצוביים חדשניים להתמודדות עם אירועי מזג אוויר קיצוניים ושינויי אקלים.
הפרויקט הפך למודל מובילי לפיתוח פתרונות חדשניים בתחום ההתמודדות עם משבר האקלים, וזכה להכרה בינלאומית והשראה לפרויקטים דומים ברחבי העולם.
https://rebuildbydesign.org