כולנו נמשכים לאנשים בטוחים בעצמם, כריזמטיים וסוחפים. אבל מה קורה כשהקסם הזה מסתיר מניפולציה, שליטה והיעדר אמפתיה?

בפרק הזה אפרת הראל היימן פסיכולוגית קלינית, מנהלת מכון מרווה לנפגעי התעללות ומחברת הספר "יחסים מסוכנים", תספר איך פועל המוח של אנשים עם מאפיינים פסיכופתיים ונרקיסיסטיים, למה הם יודעים לזהות את החולשות שלנו טוב כל כך, ואיך מערכת היחסים איתם הופכת בהדרגה לקשר שקשה מאוד להשתחרר ממנו. בפרק גם נדבר על מה כולל גזלייטינג, טראומה בונדינג, הפצצת אהבה, וגם על השאלה המטרידה: האם אותן תכונות שמסוכנות בזוגיות או בתוך הבית הן גם אלו שעוזרות לאנשים מסוימים לטפס לצמרת העולם העסקי והפוליטי?

נבין למה כל כך קשה לעזוב קשר כזה, איך מזהים את סימני האזהרה כבר בתחילת הדרך ומה כדי לעשות אם אתה או אדם שקרוב לך בסביבתך נמצא במערכת יחסים מתעללת

ישראל היא מדינה שבה מיליוני אנשים חוו עם טראומה, אבל לא כולם מגיבים אליה באותה הדרך. למה אצל חלק היא חולפת עם הזמן, אצל אחרים הופכת לפוסט טראומה, ואצל אחרים דווקא מובילה לצמיחה?בפרק הזה ד"ר אורן טנא, מנהל המערך הפסיכיאטרי באיכילוב ומנהל מרכז אסיף לטיפול בטראומה, לשיחה על הביולוגיה של טראומה. נדבר על ההבדל בין סטרס אקוטי לסטרס כרוני, בין אדרנלין לקורטיזול, ונבין מה קורה במוח כשהזיכרון והגוף נשארים תקועים באירוע שכבר הסתיים.נבחן איך מזהים פוסט טראומה, למה לפעמים היא מתפרצת רק שנים אחרי האירוע, מה הקשר בין PTSD, דיכאון ואובדנות, ולמה דווקא חזרה למילואים יכולה אצל חלק מהאנשים לסייע בתהליך ההחלמה.ולבסוף נביט קדימה: האם בינה מלאכותית יכולה להפוך למטפלת? מה כבר עובד היום בעולם בריאות הנפש, ומה לעולם לא יוכל להחליף את הקשר האנושי שבין מטפל למטופל?

בפרק מיוחד, נטע ברזילי מצטרפת אליי לשיחה על האלבום האישי והחשוף, סרנדה, שכתבה בעקבות החיים לצד בן זוג המתמודד עם פוסט טראומה. סרנדה היא תרופה נגד דיכאון שניתנת פעמים רבות לטיפול בפוסט טראומה. דרך השירים באלבום ננסה להבין מה קורה למוח, לגוף וללב כשאוהבים אדם שנמצא במלחמה פנימית מתמשכת. למה טראומה לא נשארת רק אצל מי שחווה אותה? מהי טראומה משנית, ואיך מערכת העצבים של בני זוג מתחילה להסתנכרן זו עם זו? מה קורה כשאהבה הופכת לניסיון בלתי פוסק להציל אדם אחר, ואיך נראית השחיקה הרגשית שנוצרת בדרך?

נדבר על אוקסיטוצין, התקשרות, PTSD, בושה, ריחוק רגשי ואובדן תקווה, ונבחן מדוע לפעמים חיבוק, אהבה ורצון טוב אינם מספיקים כדי לרפא מערכת עצבים שנפגעה. ולבסוף נדבר גם על תקווה. על היכולת של המוח להשתנות, על ריפוי, ועל השאלה שמלווה את כל האלבום: האם אפשר למצוא מחדש קרבה, אחרי שהטראומה הרחיקה הכול.

האם נטייה מינית היא בחירה? גנטיקה? אפיגנטיקה? התשובה מסתתרת - כבר ברחם.

בפרק הזה צוללים לתוך המדע שמאחורי אחת השאלות האנושיות העמוקות ביותר: כיצד מתעצבת הנטייה המינית שלנו. נגלה מה הורמוני המין עושים למוח, מדוע נטייה חד-מינית קיימת ב-1,500 מינים בעולם החי, איזה יתרונות אבולוציוניים עשויים להסביר את קיומה ומה מחדשת האפיגנטיקה בנושא.בנוסף נחקור גם את מורכבותה של המיניות האנושית וכיצד לחברה, כמובן, יש תפקיד מרכזי בעיצוב התפיסות שלנו בנושא.

פרק שמנפץ מיתוסים, מעשיר בידע – ומזכיר שאהבה היא אהבה היא אהבה.

למה גברים רבים לא מזהים שהם בדיכאון, עד שהזוגיות מתרסקת, הגוף קורס או הכעס משתלט עליהם? בפרק הזה תמיר אשמן, מטפל, מנחה קבוצות גברים ומייסד בית הספר ליחסים אשמן, מצטרף אליי לשיחה על דיכאון גברי סמוי, כזה שלא תמיד נראה כמו עצב ובכי, אלא דווקא כמו עצבנות, התמכרויות, עבודה אובססיבית, ריחוק רגשי ועייפות כרונית.

נדבר על הקשר בין סטרס כרוני, טסטוסטרון, אסטרוגן ואוקסיטוצין, ונבין מה קורה במוח הגברי כשמגיל צעיר לומדים “להחזיק הכול בפנים".

למה כעס לפעמים מרגיש בטוח יותר מעצב? איך מערכת הסטרס משנה את האישיות, החשק והמוטיבציה? ולמה גברים מתקשים כל כך לבקש עזרה?נבחן גם מה קורה בתוך זוגיות עם גבר בדיכאון סמוי, איך בנות זוג חוות את הריחוק והניתוק, מדוע גברים פחות מאובחנים למרות שיעורי התאבדות גבוהים יותר, ומה ההבדל בין הדרך שבה דיכאון מתבטא אצל נשים ואצל גברים.

ולבסוף נדבר על מה שבאמת יכול לעזור: טיפול בשפה שמתאימה לגברים, מעגלי גברים, והיכולת לפתח בהדרגה שפה רגשית חדשה

התארחתי אצל דניאל דושי לשיחה שאני לא בטוחה שציפיתי שתצא כל כך חשופה.

דיברנו על מה שקורה לזוגיות ולמיניות כשהחיים האמיתיים פוגשים את הביולוגיה שלנו.

על למה כל כך הרבה זוגות מוצאים את עצמם בנישואים מורעבי מין - ואיך מגיעים לשם בלי לשים לב.

על למה סטרס הוא אחד הרוצחים הכי שקטים של תשוקה.

על מה המוח הנשי צריך כדי בכלל להיות נוכח בחדר המיטות - ולמה זה לא עניין של רצון טוב אלא של נוירוביולוגיה.

ודיברנו גם על למה אנחנו בוגדים ? על המוח הזכרי והנקבי וניתחנו גם את הטור של קארן ג'ונס בניו יורק טיימס על מה שלמדה מלשכב עם גברים נשואים על בגידות.

נגענו בנושאים שזוגות מדברים עליהם רק בלחישה - או לא מדברים בכלל: השפעת תפקיד "האמא" על המיניות הנשית, פערי חשק, ולמה הגישה הטיפולית הקלאסית של "בואו נדבר על רגשות" לא תמיד מגיעה לשורש הבעיה.

אם יש לכם זוגיות, אם אתם סקרנים לגבי הביולוגיה מאחורי אהבה ותשוקה, זהו פרק חובה, שחושף את מה שזוגות לא מעזים להגיד בקול רם.

האם אתם מרגישים שאתם מתפקדים מצוין, אבל מבפנים הכל מרגיש קצת "אפור" וחלול? בפרק הזה של "הביולוגיה של הרגשות", ד"ר ליאת יקיר מארחת את ורד זילברברג לשיחה מטלטלת על המצב הרגשי של כולנו בימים אלו. יחד הן חושפות את "מלכודת החוסן" – אותה יכולת מופלאה שלנו להחזיק מעמד ולהמשיך לתפקד על אוטומט, שדווקא היא זו שעלולה לכבות לנו את השמחה, הסקרנות והתשוקה.

השיחה צוללת אל משבר הקיבולת האנושית ומסבירה מדוע אנחנו מרגישים כה מרוקנים, ואיך הציפיות הבלתי פוסקות לצד ה"חוב הדיגיטלי" של הודעות ומטלות אינסופיות גומרים לנו את הסוללה המוחית. הן מציגות את ה-Joy לא כחשיבה חיובית מאולצת, אלא כמיומנות מוחית קריטית וככלי הישרדותי שמאפשר לנו לתפקד טוב יותר דווקא בתוך המשברים הגדולים ביותר.

במהלך הפרק תקבלו כלים לזיהוי ה-"J-Spot" של המוח – היכולת לאמן את המערכת העצבית לזהות רגעי חיות, חיבור ומשמעות, גם בתוך מציאות של מקלטים ואזעקות. זהו פרק חובה לכל מי שמרגיש שהוא נמצא על "אדים של דלק" ורוצה ללמוד איך להטעין מחדש את האנרגיה שלו ולהדליק מחדש את החיוניות והחיבור לעצמו ולחיים.

למה הדופק עולה, הנשימה מתקצרת והשרירים מתכווצים דווקא ברגעים של לחץ?

והאם באמת אין לנו שליטה על תגובת הסטרס, או שאפשר ללמוד לווסת אותה?

בשיחה מרתקת עם נועה שטרן ליפשיץ, מטפלת בביו פידבק ורפואה משלימה, ד"ר ליאת יקיר צוללת אל עומק המנגנונים הביולוגיים שמפעילים סטרס בגוף, ומציגה כיצד תגובות שנועדו להגן עלינו עלולות להפוך למקור של עומס, כאב ושחיקה.

הפרק בוחן את הקשר בין סטרס מתמשך למתח בשרירים, מחלות וכאבים, ואת האפשרות ללמד את הגוף להגיב אחרת באמצעות מודעות ותרגול ביו-פידבק. מתברר כיצד ניתן לראות בזמן אמת מה קורה בגוף, ואיך כלים פשוטים יכולים להפחית עומס, לשפר בריאות ולהחזיר תחושת שליטה.

ולבסוף, נשאלת השאלה הגדולה:

האם סטרס הוא גזירת גורל של החיים המודרניים, או מיומנות שאפשר ללמוד לנהל?