『7 דקות מקדש ביום - מועדי המקדש | אוריאל הרצוג』のカバーアート

7 דקות מקדש ביום - מועדי המקדש | אוריאל הרצוג

7 דקות מקדש ביום - מועדי המקדש | אוריאל הרצוג

著者： אוריאל הרצוג
無料で聴く

【Amazonプライム会員限定】今ならプレミアムプランが4か月 月額99円。

10月19日まで。※適用条件あり
בפודקאסט היומי "7 דקות מקדש ביום" מאת אוריאל הרצוג, נלמד לחיות חיים בתודעת מקדש, סביב מעגל השנה העברי. לקראת כל חג תהיה סדרת הכנה על המשמעויות המקדשיות של החג, ובנוסף נתבונן על מרכיבים נוספים במעגלי הזמן של היממה, השבוע והשבת, ההחודש ועוד, כגון אכילה, שינה, תפילה, זוגיות ועוד. מוזמנים לקבל את התוכן בהודעה יומית לוואטסאפ בקישור הזה: https://doronherzog.org.il/ המיזם לזכרו של אבי מורי דורון הרצוג ז"לאוריאל הרצוג スピリチュアリティ ユダヤ教
エピソード
  • מדוע דווקא מגילת שיר השירים היא "קודש קדשים"? (מועדי המקדש ליום ח' תמוז)

    מדוע דווקא מגילת שיר השירים היא "קודש קדשים"? (מועדי המקדש ליום ח' תמוז)
    2026/06/23
    הפודקאסט היומי "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-180 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate ***************************************************מדוע דווקא מגילת שיר השירים היא "קודש קדשים"?בתרגיל הקודם פתחנו את הסדרה בנושא זוגיות מקדשית, דרך התבוננות על סיפורם האישי של ר' עקיבא ואשתו רחל, או יותר נכון - סיפור הזוגיות שלהם. ראינו שהיא התאפיינה בראיית העוצמה והיופי הפנימיים, בדבקות ובמסירות נפש יוצאי דופן. על גבי מקורות מדרשיים אלה, נוכל להוסיף מעט מקורות הלכתיים שישלימו את התמונה. המשנה האחרונה במסכת גיטין מתארת מחלוקת בנוגע לסיבות שמתירות לגבר לגרש את אשתו (כמובן יש לזכור שאנו מדברים על דינמיקה זוגית של תקופת המשנה, ובימינו גם נשים יכולות ליזום ולהניע תהליכי גירושין, חלילה). לפי בית שמאי מותר לגרש רק כאשר נמצא באישה פגם הקשור לנושא הערוה. לפי בית הלל מותר לגרש גם אם נמצא פגם אחר, לדוגמה "הקדיחה תבשילו". אבל ר' עקיבא אומר דבר שנשמע תמוה מאוד: אֲפִלּוּ מָצָא אַחֶרֶת נָאָה הֵימֶנָּה. דווקא ר' עקיבא שכל כך מאמין בזוגיות, מאפשר לגבר לשבור אותה אם מצא אישה אחרת נאה מאשתו?! אלא נראה שיש להסביר זאת, שלפי ר' עקיבא כאשר הגבר נמצא בדבקות עם אשתו, הוא רואה בה את היופי הפנימי וממילא הוא לא רואה אף אישה אחרת נאה ממנה! ואם הוא מזהה אחרת יפה ממנה - כנראה שהוא כבר לא בדבקות איתה, וממילא הוא יכול לגרש אותה כי מהות הנישואים היא להיות בדבקות מלאה. כמובן יש להדגיש את המובן מאליו - הגירושין אינן הפתרון הנכון (וכמובן שאין כאן המקום לדון במקרי קיצון), בוודאי לא לשיטת ר' עקיבא! אלא שעצם האפשרות לשבור את הגירושין, מאפשרת גם את הבחירה בכל יום מחדש *כן להישאר* בזוגיות, ובמקום לפרק - למצוא את הדרך לחזור אל נתיב הדבקות, וממילא לראות את האישה בתור הנאה ביותר בעולם!בנוסף אנו מוצאים דיון הלכתי בנוגע לקדושתו של ספר שיר השירים, ועל כך אומר ר' עקיבא: חַס וְשָׁלוֹם! לֹא נֶחְלַק אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל עַל שִׁיר הַשִּׁירִים - שֶׁלֹּא תְטַמֵּא אֶת הַיָּדַיִם, שֶׁאֵין הָעוֹלָם כֻּלּוֹ כְּדַאי, כְּיוֹם שֶׁנִּתְּנָה שִׁיר הַשִּׁירִים לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל הַכְּתוּבִים - קֹדֶשׁ, וְשִׁיר הַשִּׁירִים - קֹדֶשׁ קָדָשִׁים. מגילת שיר השירים היא מגילה שבה שם ה' לא מוזכר, והיא עוסקת בתיאור מערכת יחסים בין הדוד לרעיה בצורה מאוד ציורית, שלא לומר בוטה. ר' עקיבא תופס ששיר השירים היא לא קודש רגיל, אלא קודש קדשים! כיצד יש להבין אמירה זו, ובמיוחד ביחס למגילה כמו שיר השירים? נשים לב: ר' עקיבא משתמש במבנה המקדש, בשביל להמחיש לנו את היחס בין שיר השירים לבין שאר הספרים! במקדש יש את הקודש, זה האיזור המרכזי שבו יש הכלים המעשיים העיקריים במקדש - המנורה, השולחן ומזבח הקטורת. זהו הרובד היותר גלוי ומורגש של המקדש, ושם מתבצעות המצוות היומיומיות. אך ישנו איזור פנימי ומוצנע, שנכנס אליו רק הכהן הגדול ורק פעם בשנה - קודש הקדשים. אבל ברור שזהו הלב של המקדש! זוהי הנקודה של השראת השכינה במקדש! כל מה שקורה בשאר המקדש יונק את משמעותו מהנקודה הזו.כעת נחזור לנמשל - יש את הספרים כולם שמתארים את מערכת היחסים ...
    続きを読む 一部表示
    8 分
  • למה הגמרא מספרת כל כך הרבה על הזוגיות של ר' עקיבא? פתיחה לסדרה בנושא "זוגיות מקדשית" (מועדי המקדש ליום ז' תמוז)

    למה הגמרא מספרת כל כך הרבה על הזוגיות של ר' עקיבא? פתיחה לסדרה בנושא "זוגיות מקדשית" (מועדי המקדש ליום ז' תמוז)
    2026/06/22
    הפודקאסט היומי "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-180 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate ***************************************************למה הגמרא מספרת כל כך הרבה על הזוגיות של ר' עקיבא? פתיחה לסדרה בנושא "זוגיות מקדשית"אנו יוצאים לדרך עם סדרה חדשה ויוצאת דופן. למען האמת, התלבטתי לא מעט האם נכון להכניס אותה, אך בסופו של דבר הרגשתי שפשוט אי אפשר שלא! כי אם אנחנו מדברים על "לחיות בתודעת מקדש", הרי שבד"כ מדובר על קיום מצוות ופעולות "רגילות" שאנו מקשרים אותם בכח התודעה והדימיון לבית מקדש של מעלה, על מנת להטמיע בנו את התודעה המקדשית. באופן הזה הבקשה להופיע את המקדש בפועל במציאות כבר תהפוך לטבעית ואמיתית יותר.אבל יש תחום אחד שבו חז"ל, וביתר דיוק - ר' עקיבא, מגלים לנו שאין צורך לחיות ב"תודעת" מקדש, אפשר לחיות במציאות של השראת שכינה ממש, אפילו כשאין מקדש! והתחום הזה הוא תחום הזוגיות, והמאמר המכונן בהקשר הזה מופיע במסכת סוטה דף י"ז עמוד ב: דָרִישׁ ר' עֲקִיבָא: אִישׁ וְאִשָּׁה, זָכוּ - שְׁכִינָה בֵּינֵיהֶן, לֹא זָכוּ - אֵשׁ אוֹכַלְתָּן.עוד לפני שניכנס לעומק המאמר אנו רואים כאן דבר מופלא - ישנה מציאות שבה איש ואישה יכולים לזכות ממש למציאות של שכינה ביניהם! כלומר הבית הפרטי יכול להפוך להיות מעין בית מקדש קטן, וכך כפי שאמרנו - כבר אין צורך לחיות ב"תודעת" מקדש, אפשר לחיות במקדש ממש!אם כך, מדוע התלבטתי האם להכניס את הנושא הזה ללימוד?ראשית, הנושא נוגע גם בתחומים שהצנעה יפה להם, ומאחר וייתכן שהלומדים הם בגילאים ובמצבים מגוונים, יש לבחון האם נכון שהתוכן יהיה פתוח ונגיש לכולם.למרות זאת, החלטתי כן להקדיש סדרה לנושא זה, מאחר והוא באמת כל כך מהותי וחשוב, ועם זאת אם יש מי מהלומדים שמרגיש שהתוכן לא מתאים עבור הגיל או המצב בו הוא נמצא בשלב זה, הוא מוזמן כמובן לדלג על הסדרה הזו ולהקדיש את הזמן לחזרה על סדרות אחרות...וכעת אחרי כל ההקדמות נצא למסע להיכרות עם רעיון ה"זוגיות המקדשית", ונתפלל שה' יאיר עיננו בתורתו ושלא תצא חלילה תקלה תחת ידינו!נושא זה הינו נושא רחב מאוד, שניתן להיכנס אליו מכמה וכמה כיוונים וזויות שונות. באורח פלא, סדרה זו נכתבת ממש שבועות בודדים לאחר שהספר "בית של אהבה" מאת בת-עמי אריאל, יצא אל האור, ספר שעוסק כולו בהקבלות בין בית המקדש לבין הבית הפרטי! כך שמי שרוצה להעמיק ולהתבונן בזוית ההשוואה שבין המקדש לבין הבית הפרטי - מוזמן להיעזר בספר זה! במהלך הלימוד אשתדל בע"ה להעמיק בנקודת אחרות שפחות מודגשות בספר. לסיום הפתיחה אציין שבשנים שקדמו לכתיבת הסדרה זכיתי ללמוד רבות מיהונתן ומרים קליין מייסדי גישת "הקוטביות הבריאה", וחלק מהרעיונות בסדרה נבעו בהשראת הלימוד הזה, ובמיוחד בספר הבסיס של הגישה - "שייכת".כעת, נחזור לר' עקיבא, אבל לפני שנצלול אל המאמר המכונן שכל תפיסת הזוגיות המקדשית בנויה עליו, נתבונן רגע באופן כללי על תפיסת הזוגיות של ר' עקיבא, כרקע ללימוד המאמר עצמו. נראה שאין מישהו מחז"ל שאנו יודעים יותר על חיי הזוגיות שלו. המקורות הם רבים ואנו לא נביא אותם כלשונם כדי לא להאריך וגם כי רובם מוכרים, אלא נזכיר רק מספר נקודות: הסיפור המפורסם ...
    続きを読む 一部表示
    16 分
  • מה הקשר בין עשרה בטבת לבין "יום הקדיש הכללי"?? [כולל הצעה מעשית] (מועדי המקדש ליום ז' טבת)

    מה הקשר בין עשרה בטבת לבין "יום הקדיש הכללי"?? [כולל הצעה מעשית] (מועדי המקדש ליום ז' טבת)
    2026/01/26
    הפודקאסט היומי "7 דקות מקדש ביום" נכתב ומוקלט ע"י אוריאל הרצוג מתוך כוונה להנגיש את תודעת המקדש לציבור הרחב. המחקר והכתיבה נעשים בהתנדבות אך ישנן הוצאות פרסום, אחזקה ופיתוח. להשתתפות בסכום של 5-180 ש"ח בחודש, לחצו כאן: https://doronherzog.org.il/donate ***************************************************מה הקשר בין עשרה בטבת לבין "יום הקדיש הכללי"?? [כולל הצעה מעשית] אז עשרה בטבת הוא יום הטלת המצור על בית המקדש הראשון, אך ליום זה נתווספו משמעויות נוספות עם השנים, בהן ניגע בתרגילים הקרובים. נתחיל דווקא במשמעות המאוחרת ביותר - יום הקדיש הכללי אשר נקבע ע"י הרבנות הראשית כיום בו אומרים קדיש ומדליקים נר עבור מי שנספה בשואה ויום פטירתו לא נודע.לכאורה יש לשאול מה הקשר בין שני האירועים ומדוע נבחר דווקא יום עשרה בטבת לעניין זה. מסביר הרב אוהד אחיטוב שלמעשה יום עשרה בטבת התחיל את התהליך שבו בפעם הראשונה מאז כבש יהושע בן נון את ארץ ישראל - עם ישראל עומד לקראת חורבן ויציאה לגלות. על פי נבואת יחזקאל שראינו בתרגיל הקודם, זהו למעשה גם הרגע שבו הדין נחרץ והסיפור נגמר. למעשה, מאז אותו רגע של הטלת המצור לפני למעלה מ-2500 שנה, עוד לא התאוששנו, שהרי בית המקדש השני לא הגיע למדרגת בית ראשון ובטח שלא למדרגת "הבית האחרון" אליו אנו כוספים!כפי שראינו בסדרה על חנוכה ונראה בסדרה על פורים, הפוטנציאל המלא של בית שני לא הוגשם למרות מספר הזדמנויות, וממילא הוא נחרב גם כן. מאז, יצאנו לגלות ארוכה וכואבת בת 2000 שנה, אשר הגיעה לשיא הנורא בשואה האיומה שהשמידה שליש מהעם היהודי. כלומר ישנו רצף ישיר וברור בין הטלת המצור על ירושלים שהוביל לחורבנה, לבין השואה שיצרה מצב שיש יהודים שאפילו אין קרובים שיגידו עליהם קדיש או שיום פטירתם לא נודע. הכל חלק מאותו הסתר פנים, אותה מציאות של חורבן ושל גלות, שאנו מבקשים את סיומה.אמנם, עם השנים התקנה המקורית של הרבנות הראשית קצת איבדה מכוחה והשפעתה, אך מצאתי שהרב יעקב אריאל, רבה של רמת גן, ראה לנכון לחזק ולהחזיר את התקנה לתוקפה. וכך הוא כותב:"בְּתַקָּנַת הָרַבָּנוּת הָרָאשִׁית נִקְבַּע *כִּי הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ* יִצְטָרֵף לַאֲמִירַת קַדִּישׁ יָתוֹם, מִשּׁוּם שֶׁלְּעִנְיָן הַקַּדִּישׁ הַנִּסְפִּים הֵם כְּמֵת מִצְוָה וְהַכֹּל הֵם קְרוֹבֵיהֶם... וַאֲנִי מֵעִיד שֶׁאֲמִירַת הַקַּדִּישׁ הַכְּלָלִי עַל יְדֵי כָּל הַצִּבּוּר קוֹרַעַת אֶת הַלֵּב"לעניות דעתי, ואני מקווה שאני מכוון לדעת תורה בעניין, לאחר שעברנו את האירועים הקשים בשמחת תורה תשפ"ד, שלעדות הניצולים הרגישו ממש כחזרה לימי השואה, יש מקום להתחזק באמירת קדיש ע"י כל הקהל (ולכל הפחות מי שהוא יתום או שהוריו אינם מקפידים) ביום עשרה בטבת, ולכוון בו גם על הנרצחים הרבים באותם מאורעות שאולי לא על כולם יש מי שיגיד קדיש, גם על נרצחי השואה, וגם על כל הנרצחים לאורך כל ההיסטוריה היהודית מאז חורבן הבית - כאשר הכל גנוז בשורש החורבן שהתחיל בעשרה בטבת.מתוך כך שנתחבר ונחווה את הזיכרון הזה בצורה מוחשית (באמצעות אמירת קדיש ע"י כל קהל המתפללים), ייתכן שנתעורר גם לכיסופים ובקשת הלב האמיתית לגאולה שלימה בבנין בית המקדש במהרה וברחמים בע"ה. כמובן על מנת שהתקנה המקורית תחזור למקומה יש צורך שרבני בתי הכנסת יתעוררו לעניין ויעוררו את המתפללים לומר כולם קדיש ...
    続きを読む 一部表示
    4 分
adbl_web_anon_alc_button_suppression_t1
まだレビューはありません