פרק המאה של "מתוך השבר" עם אורחת שהיא סמל ומופת לצמיחה מתוך השברים: צופית גרנט רנד.

חוגגת את שנת ה60 לחייה ומדברת על הטיול הגדול שהיא כל כך רוצה לצאת אליו בשנים האחרונות ואיך בכל פעם משהו משתבש, ועדיין היא מאמינה שהכל מדוייק.

מספרת על שאלת הרלוונטיות שהגיל הזה מביא איתו בדיאלוג לחייה.

חוזרת שנתיים אחורה, ומספרת על ענייני הלב וטרשת העורקים שממנה סבלה ועל צירוף המקרים המצמרר ובוקר השבת שבו הכל התחיל ועל הקשר של כל זה לאמא שלה.

על השיחות שניהלה עם אלוהים בנושא וגם חוזרת לטיול הבלתי נשכח ששולי לקח אותה לעבר מירון וקברו של רבי שמעון בר יוחאי ועל הפלאות שהתרחשו בדרך.

על השינוי הבריאותי שלקחה על עצמה מאז ומשתפת בתובנות החשובות שהרוויחה.

חוזרת לבית בו גדלה, למערכת היחסים הלא פשוטה שזכורה לה מהוריה, לקשר המיוחד שהיה לה עם אביה ונגדע בצל הגירושים שלהם כשהיא רק בת חמש וחצי.

על המעבר לגור בבית של סבתא וסבא ומה הבינה שם ברגע שהגיעה לשם על מסירות נפש.

על השכן בן ה30 שהטריד ופגע מינית כשהייתה רק בת 9 ועל המדריך בפנימיה שפגע מינית במשך עשרה חודשים מיד אחרי ומסבירה איך הרצף הקשוח הזה לא שבר לה את האמון שהיה לה מאז ומתמיד באנשים.

מה הייתה הבקשה שלה היחידה מאברם גרנט כשהתגרשו, על החיבור הקוסמי עם שולי רנד ואיך השבת מאז שהכירו הפכה קדושה וחשובה עבורה.

ועל החגים ששניהם מעבירים יחד איתה כשאברם מגיע לבקר בארץ זה לצד זה.

ולמה היום בנקודת הזמן היא מרגישה שמה שיש לה ברמה המשפחתית זה בדיוק מה שהילדה בת החמש ביקשה לעצמה כבר אז.

ועל החלומות שלה, מתפקיד תיאטרון בשרני כמו ״ליידי מקבת״ דרך חלום הרפואה שלא נגדע מעולם ועד החלום להפוך בקרוב מאוד לסבתא צופית.