הדר ודרור מדלגים בין החיים עצמם לאקטואליה - למה אנחנו כל כך עסוקים בשאלה מי אוהב את ישראל, איך המונדיאל הצליח לגרום להדר להתנתק מהטלפון, מה באמת עומד מאחורי מחסור הקוטג', למה כולם מדברים על אודיה פינטו, כמה אנשים באמת מרוויחים, ואיך גיל המעבר הופך לשיחה הכי מצחיקה והכי כנה.

הקיץ כבר כאן והדר לוי ודרור רפאל צוללים אל הזיכרונות והקייטנות של פעם. בהמשך הם מנסים להבין האם כדורגל הוא באמת מדע טילים, ומפרקים את המיתוסים הגדולים של החיים – מסודות הכביסה והפחד מלהרוס בגדים, דרך הקסם של הדגים המרוקאיים ועד למעמד הקוסקוס. לקינוח: מה קורה כשדונלד טראמפ מנסה לבטל כרטיס אדום בפיפ"א, למה כולנו צריכים להגיד תודה שאנחנו חיים בתקופה של מסי (גם כשהוא מחמיץ פנדל), ומה הסיפור מאחורי אוסף התיקים המטורף של ארלינג האלנד?

הדר לוי ודרור רפאלי חוזרים לפרק חדש: דרור מספר על הטיול לוורשה, ההתנפלות על מדפי הפרוטאין בסופרים המקומיים, והכיכר המרכזית ששוחזרה בדיוק כפי שהייתה לפני המלחמה. הדר מגלה שהיא הפכה בשבועיים האחרונים ל"תקתקנית" רצינית שמחזירה הודעות ומארגנת הסעות בעצמה, ומספרת מה אמרה לה הפסיכולוגית שלה על זה שאשמה זה בעצם רגש טוב. בין לבין: הדיאגרמה המושחרת של נפתלי בנט לתקיפת איראן, שרה נתניהו צורחת "זה באשמתך" על ראש הממשלה בטקס פתיחת המכביה, הפרק הראשון של העונה החדשה של "מחוברים", ומשחק "מלך האנטישמים" - רוג'ר ווטרס מול בוי ג'ורג', הוויקנד, ים ימל ודואה ליפה. ולקינוח, שיחת טלפון חיה עם המענה הקולי של חברת החשמל, ומצעד ה"אפרופואים" הכי טובים של דרור מההיסטוריה של הפודקאסט.

פרשת טל ברמן ממשיכה להשתלט על הפודקאסט. יום השיתוק בסימן מה ששנוא אליך אל תעשה לחבריך. וגם מסתמן שחרדים הם החיילים הטובים ביותר. גיי די ואנס אתה לא הכי חתיך. לכל פתגם יש פתגם והיפוכו. משבר בשב"כ . הגייז בשב"כ משחקים משחק מוחות מאוד מתוחכם. דרור תוהה מה יעשו עם הפלאפון שלו אחרי מותו? הדר ממציאה קונספט חדשני מסקרת תשלום. נמרוד שפר הפיץ סמס מכפיש על עצמו שיחשבו שזה רונן צור. נתפס והתנצל והמסקנה היא כשמשחקים נקי זה לא עובד וכשמשחקים מלוכלך זה גם לא עובד. אף אחד לא אוכל אשפולו באמצע שבוע. כל כדור שנזרק בעולם אור לוי מגלה בו עניין דרור לעומת זאת מגלה עניין בפרצוף של רונלדו. מסתבר שהשביעי באוקטובר הוא פסטיבל נודד מעכשיו. בקרוב: תמונות אזהרה על חפיסות סיגריות והדר מדרגת את מצעד התמונות הגרועות ביותר. כולם גילו שאיזנקוט הוא מרוקאי אבל לא החליטו אם זה טוב או רע. ולסיום הדר מכריזה על היוזמה החדשה שלה מיקרו-קומדיה.

הפסקת האש נכנסה לתוקף, טראמפ שוב התהפך, ואף אחד כבר לא בטוח אם אנחנו בדרך להסכם היסטורי או לעוד סיבוב בעוד שבוע. דרור והדר מנסים להבין איך מדללים אורניום במקום להוציא אותו, האם אפשר ליישם את אותה שיטה גם על זוגיות, ג'וקים ותקלות בחיים, ולמה כל המדינה עסוקה בשאלה איך ביבי ייצא מזה במקום איך כולנו נצא מזה. נועה קירל יוצאת לירח דבש בטוקיו, חוזרת בגלל התוספתן, וחוזרת שוב לירח הדבש כאילו כלום. הדר מגלה מושגים חדשים מטיקטוק כמו Decentering Men ופוסט סטרייט, דרור מסביר למה המונדיאל הוא בעצם אירוע עולמי שבו כולם מסתכלים על גברים משחקים משחק, ולמה כדורגל צריך הפסקות שתייה ובעיקר עוד זמן לפרסומות. מטוס ארקיע מקבל ליווי של מטוסי קרב הונגריים, הדר בטוחה שככה בדיוק צריך לנהל זוגיות. נתב"ג נראה כמו בסיס אמריקאי, ודרור מתכונן לוורשה בזמן שהדר כבר השלימה עם זה שהדור הבא יתמודד עם כל הצרות שאנחנו משאירים אחרינו. בדרך הם גם מגיעים לחלומות, לבינה מלאכותית שמעצבת סדרות שלא קיימות, ללימודי רפלקסולוגיה בגיל שבו כבר אמורים לדעת מה עושים בחיים, ולפוליטיקאים שעלולים לאבד את כל החתונות והבר־מצוות שהשקיעו בהן שנים לקראת הפריימריז.

הדר לוי ודרור רפאל חוזרים לעוד פרק שנע בין חדשות למציאות היומיומית: מלחמת 17 השעות והתגובות אליה, הבורסה שנלחצת מכל כותרת, שבוע הספר, המונדיאל ומצעד הגאווה שנפגשו באותו שבוע, הוויכוח על סטריאוטיפים והומור, הסיפור על הילד שהשחית יצירת אמנות במוזיאון, וגם התגלית המפתיעה שדו"ח חניה עדיין עולה רק 100 שקלים. לקינוח, הדר מספרת על הכלב החדש שהגיע הביתה.

לפרטים נוספים על "נפש בריאה" לחצו כאן - https://www.youtube.com/watch?v=q5OuVJk9_bs

דרור והדר מנסים להבין מי אחראי בכלל על פודקאסטים. הבופור נכבש מחדש אבל זה רק בגלל יוסף סידר. למה בכלל צריך לקרוא לרחובות על שמות של אנשים? צריך להחליף את שיר הכטב"מ לשיר הרחפן . מסוואדה ומיכאל שמש בערוץ 13 ועכשיו הם חברים של מוריה וברקו אבח עבר לערוץ 14 וכנראה הכל תלוי בתאורה. סינדי סוויני רוקדת בטיימס סקוור כאילו אף אחד לא רואה חוץ מהמיליונים שוצפים לה בסטורי והדר מוכנה לצאת עם ניילון נצמד על הפנים כל עוד היא ישר מעלה את זה לסטורי.

לאט לאט הטעם של אסף רפפורט נחשף לקהל הרחב. סוף סוף סוף למגבות ששומרות כיסא באילת ואולי זה בעצם פתרון לבעיות הצבאיות שלנו. הדר לומדת להכיר את החגים של כל הדתות והעמים בגלל השיפוצים ברחוב שלה. הדר מתעניינת ב Fun facts והיא ודרור מדברים על birds and the bees. מיזם החתונות של איקאה שזה מסתדר כי הנישואים הם כמו שידת איקאה ואולי זה יתחיל טרנד של אנשים שיתחתנו בקרפור או במגה ספורט. אחרי שני שליש מהחיים נוחות עובר לטופ סדר העדיפויות. הדר עשתה את מדיטציית 14 השלבים של אושו וחוותה שם את כל שלבי האבל.

דרור והדר פותחים את הפרק עם הטיימר החדש באולפן, מה שמוביל מיד לשיחה על טיפול פסיכולוגי, חרדת זמן, ואיך יודעים אם יש עוד מקום לפתוח נושא כבד או שכבר צריך לחתור לסיום. משם הם גולשים ישר לדיון על הסרטון שעורר סערה ברשת והשאלה האם היום בכלל עדיין עושים את השיחה הדרמטית של “אבא, אמא, יש לי משהו לספר לכם”, או שפשוט הכול כבר ידוע מראש.בהמשך הם מדברים על פוליטיקה ותודעה, על למה יש אנשים שמרגישים שקשה להם להגיד במה הם מאמינים גם כשהם הרוב, ועל הפער בין תפיסת המציאות לבין מה שאנשים מספרים לעצמם. משם השיחה מתרחבת להסכם האפשרי עם איראן, טראמפ, עודף המידע בחדשות, ההתראות הבלתי פוסקות, והתחושה שכבר אי אפשר לדעת אם משהו באמת עומד לקרות או שרק מדברים עליו כל היום.וגם, מסיבות טבע, החופש הגדול שכבר כולם מחכים לו, חתונמי, והחתן ששר אקפלה בהפתעה, למה זה הפך לבדיחה ברשת, והאם יש סגנונות שירה שפשוט אי אפשר לצאת מהם גברי.