אחרי פגרה קצרה, ברכה ויעל חוזרות לאולפן שלהן ומשלימות פערים.

הבת של ברכה התחתנה ויעל הגיעה לחגוג איתה בכפר חב״ד. הן מדברות על החתונה אבל מהר מאד גולשות לעומקן של מילים עם האורח שלהן ׳מיסמס׳, הלא הוא עידו גרינברג. מהר מאד הן קופצות למים עמוקים בשיחה על נושאים מורכבים ונפיצים, תוך מאמץ עילאי להישאר קשובים ומכבדים.

על קבלת השונה משני הצדדים ועל היכולת לחיות יחד לא משנה מה הפערים בינינו כשהמוטיב הוא המצווה החשובה ביותר בתורה ״ואהבת לרעך כמוך׳

יונתן שמריז כבר הודיע שהוא רץ לפוליטיקה, אבל הוא לא חושב שמחר בבוקר הוא יהיה ראש ממשלה או יקבל 80 מנדטים הוא כן חושב שהוא יכול לגרום לאנשים לחשוב אחרת.

אין לו כוונה לחזור לחיות בעוטף עם ממ״ד, חושב שחוק עונש מוות למחבלים הוא חרב פיפיות ושצריך כשרואים מחבלים פשוט להרוג אותם, כועס על הפוליטיקאים שלא הגיעו להביע צער ולבקש סליחה, חש אשמה על שלא הצליח להציל את אלון ז״ל ומשוכנע שאנחנו במלחמה מ1948 ועד היום.

ברכה השתכנעה שהוא לא שמאלני ויעל תוהה למה הוא צריך ללכת לפוליטיקה.

לפני ה7.10 למלי זנדר היו חיים מושלמים. היא תיכננה לנסוע לכמה חודשי טיול לניו זילנד עם בעלה עמית ומעולם לא ידעה כמה אורחים יגיעו לשולחן השבת שלה. החיים התהפכו עם הירצחה של נועה ז״ל שהגיעה למסיבת הנובה בחמש בבוקר וסביב ה7:30 כבר נותק איתה הקשר. בשיחה עם ברכה ויעל היא מדברת על הילדה המיוחדת שהייתה, מלאת האור. ״אין לה תמונה אחת שהיא יושבת, תמיד בריקוד״, שואבת אנרגיה מהנכדים ומהדור שקם לנו כאן ונזכרת ביום שבו קיבלה בעבודתה במרכז הרפואי ״שיבא״ את פדויי השבי וביניהם את נועה ארגמני שהחיבוק איתה היה משמעותי במיוחד.