לאחר שסקרנו התרחשויות מרכזיות במזרח אירופה של המאה ה17, אנחנו נשארים באותה תקופה ועוברים למוקד אחר של העולם היהודי באותה התקופה - המזרח התיכון. האימפריה העות'מאנית נמצאת בשיא כוחה, ובקהילה השוקקת של אזמיר נפגוש את ר' חיים בנבנשתי, פוסק מבריק שלוקח על עצמו את המשימה לכתוב גרסה עדכנית לבית יוסף - כזו שכוללת את שטף הספרות ההלכתית שנכתבה מאז המצאת הדפוס. מעבר למפעלו ההלכתי, עומד ר' חיים בנבנשתי במוקד של אחת הטלטלות הגדולות ביותר שחווה העם היהודי באותה התקופה - עלייתו ונפילתו של שבתאי צבי.

המגן אברהם - פירושו של ר' אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך - הוא אחד השמות המוכרים ביותר ליהודי מן השורה מקרב הכתבים שפגשנו עד כה. חותמו של המג"א נוכח בפרטי הלכה יומיומיים - השעה שבה אנחנו מתפללים, האופן בו אנחנו בונים את הסוכה שלנו, בניגוד בולט לאנונימיות היחסית של דמותו ההיסטורית. אז מי היה ר' אברהם, איך הוא זכה למעמד הנחשק של פרשן השו"ע ומה ייחודי בעמדה שלו בכדור השלג המתגלגל וגדל שהוא הקאנון ההלכתי שלנו?

במאה השבע עשרה מתקרב השולחן ערוך לקבל את האופי שאנחנו מכירים היום - לא ספר שהוא שורה תחתונה, אלא בית מדרש כרוך, הכולל דיון בנושאים נישתיים בין נושאי כלים שמהווים מוקד ללימוד לא פחות מהמקור הקאנוני. הפרק הזה סוקר את התהוות התופעה הזו, וכולל הכרות עם שני נושאי כלים נוספים של השו"ע - באר הגולה והמגן אברהם (עליו נרחיב יותר בקרוב). נשאל גם האם המגמה הזו תואמת את חזונו המקורי של ר' יוסף קארו - או למעשה מפרקת אותו.