כמעט כל חברה רוצה להחזיק במותג סושיאל חזק, אבל רק מעטות משקיעות בזה בתחילת הדרך. בפרק השבוע נדבר על ניהול סושיאל אורגני בתחילת חייה של חברה, ועל הדרכים שהן יזמים.ות ועובדים.ות יכולים לרתום את הרשתות החברתיות לטובת המטרות המקצועיות שלהם.ן.

בפרק רוני הרניב מארחת את דני פטרמן, Senior Creative Manager עם ניסיון של ניהול סושיאל עבור סטארטאפים וחברות בכל הגדלים, ומחבר הספר ״Socially Acceptable". דני יספר על הפרדוקס של הסושיאל, ועל הדילמה שהוא מציב את היזמים מולה. מצד אחד, בשלבים המוקדמים אין צידוק לגיוס מנהל סושיאל במשרה מלאה או להשקעת תקציבי עתק. מצד שני, בהיעדר נוכחות ברשתות, קשה יותר לגייס משקיעים, להביא טאלנטים או ליצור הדהוד סביב הבעיה שהסטארטאפ מנסה לפתור. הדילמה הזו כמובן גדלה כשאנשים תופסים את הלינקדאין גם כזירה שיווקית וקרינג׳ית, וגם ככזו שמחייבת יצירת כמויות אדירות של תוכן כדי להפיק אימפקט.

בשיחה דני מביא גישה פרקטית לבניית אסטרטגיית סושיאל מינימלית שמתבססת על שלושה עקרונות: עקביות, אותנטיות וערך. בפרק נדבר על הגדרת מטרות, הפיכת הפיד למנוע איתור הזדמנויות, ושאילת השאלה הנכונה לפני כל פרסום פוסט כלשהו, למה שמישהו בכלל ייתן לזה לייק? כמובן שנדבר גם על AI, ואיך הוא יכול לשמש אותנו מבלי לייצר תוכן גנרי, על ואיך להסתכל על נוכחות אורגנית ברשת כפוליסת ביטוח ארוכת טווח לקריירה ולעסק.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

עסקאות מול ארגוני ענק וגופים ציבוריים מגיעות כמעט תמיד בתוך עטיפה רשמית - מכרז. בעוד שלסטארטאפים בתחילת דרכם מכרזים עלולים להיראות כמו תהליך מאיים, עבור חברות B2B מדובר באחד ממנועי ההכנסה היציבים והרווחיים ביותר, ולכן יש להפנות אליו פוקוס. בפרק השבוע שקד הרשקוביץ, Director of Solution Engineering במאנדיי, מדבר עם דריה ורטהיים על הדרך שבה החברה בנתה את שריר המכרזים שלה החל מ-2019 ועד היום, ועל כללי ״עשה ואל תעשה״ ובסט פרקטיסז שהוא למד בכל הנוגע למכרזים.

שקד מדבר על הדילמות המרכזיות בניהול מכרזים כמו האם לגשת לכמה שיותר מכרזים בשיטת בתקווה לתפוס משהו, או להתמקד רק בהזדמנויות בעלות סיכויי סגירה גבוהים, ועל הטעויות שנעשו, מהניסיון לקדש כמות על פני איכות שדרש משאבים משפטיים וטכניים מרובים והוביל לאחוזי זכייה נמוכים, דרך ההתמודדות עם דרישות רגולציה ואבטחת מידע נוקשות, ועד ההבנה שחוסר ביכולת מוצרית מסוימת עלול לעלות בעסקה של מאות אלפי דולרים גם כשהלקוח רוצה לעבוד איתך.

אנחנו מדברים גם על כלים פרקטים לניהול מכרז החל מזיהוי ההזדמנות עוד בשלב ה-RFI והשפעה על חוברת המכרז מראש, דרך חשיבות ההתאמה האישית ללקוח והגעה לשלב הדמו כמה שיותר מהר. בנוסף, שקד מסביר כיצד הטמעת כלי AI ואייג׳נטים בתהליך העבודה מאפשרת לסרוק חוברות מכרזים בשניות, להעריך סיכויי הצלחה ולחסוך מאות שעות עבודה, ומציג את הפורמולה שהעלתה את אחוזי הזכייה של מאנדיי ל-35%.

See omnystudio.com/listener for privacy information.

תפקיד המפתח השתנה והתפתח לאורך השנים, אך מאז ומתמיד ליבת המקצוע התמקדה בכתיבת קוד. העובדה הזו השתנתה דרמטית עם כניסת כלי AI שיודעים לכתוב קוד בצורה טובה, מהירה ובנפחים גדולים. ארגוני פיתוח מוכרחים לבחון כיום מחדש את תהליכי העבודה, כאשר היומיום של המפתחים עובר בהדרגה מכתיבת הקוד עצמו למקום של ניהול ובקרה על אייג׳נטים שמבצעים עבורם חלק ניכר מהמשימות.

בפרק השבוע רוני הרניב מדברת עם לירון שטרייכמן, VP Engineering, ועם נתנאל אברג׳יל, Director of R&D במאנדיי, על האתגרים שמגיעים עם הצורך להגדיר מחדש את תפקיד המפתח בארגון: המחסום הפסיכולוגי בקרב מפתחים שרגילים להיות בשליטה מלאה על הקוד, איך מודדים אימפקט ופרודוקטיביות בעידן שבו ה-Velocity ומספר ה-PRs מזנקים אך לא תמיד משקפים ערך אמיתי ללקוח, וכיצד משנים לחלוטין את תהליכי הגיוס כשמבחני קוד מסורתיים הופכים לחסרי ערך.

נתנאל ולירון משתפים על המעבר ההדרגתי לעבודה עם מודלי שפה ועד לבניית אייג׳נטים המשמשים כחברי צוות לכל דבר בסלאק ומקבלים משימות עצמאיות, בצעדים שעשו כדי לבנות מחדש את שאלות הריאיון הטכני כך שיבחנו ארכיטקטורה ויכולת עבודה ביקורתית עם AI, ומסבירים כיצד מהלכים טקטיים כמו העברת משמרות הטיפול בבאגים לאחריות של אייג׳נטים, מסייעים להטמיע את השינוי התרבותי בקרב המפתחים.

See omnystudio.com/listener for privacy information.