ספר הגאולה, שער רביעי, שיעור ג.

תחילה למדנו את פירוש הרמב"ן לקץ של "ימים אלף מאתים ותשעים" שהם 1290 השנים מהחורבן השני למשיח בן יוסף, ולקץ של "אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלוש מאות שלושים וחמישה" לזמן העמדתה היציבה של מלכות משיח בן דוד, שיהיה מ"ה שנים לאחר משיח בן יוסף. ואחר, למדנו את ביאורו לזמן עמידתנו תחת המלכות הרביעית ומהם "מועד מועדים וחצי" ו"עידן עידנין ופלג עידן".

כה שבט התשע"ט

מתוך: שער ד - מועד קץ הפלאות

ספר הגאולה, שער רביעי, שיעור ב.

הרמב"ן עמד על הקושי שיש בפרשנות הכתובים על אודות מועד קץ הפלאות, ועל מבוכת המפרשים בעניין וזמני הקץ על פיהם שכבר עברו ולא היו, והראה שכבר בימי חז"ל נתקשו בעניין, וביאר שסיבת כל זה הוא הרצון האלוקי בהעלמת הקץ עד סמוך לאחרית הימים, ובשל כך הוא מוסיף להסיק גם את האפשרות לחזור ולנסות להבין נכונה את הקץ בזמנו בשל קירבתו של הקץ ואחרית הימים.

כד שבט התשע"ט

מתוך: שער ד - מועד קץ הפלאות

ספר הגאולה, שער רביעי, שיעור א.

הרמב"ן הציג חמישה פסוקים מספר דניאל שבהם מניינים סתומים למועד קץ הפלאות, והתווכח עם דעת הראב"ע שרצה לפרשם כולם כתיאורי משך הזמנים ופירוש אורכם של צרות שונות שהיו לאורך ההיסטוריה, אותם דניאל חוזה מראש. הרמב"ן דחה דבריו ופרש שכולם – על קץ הפלאות נאמרו.

כג שבט התשע"ט

מתוך: שער ד - מועד קץ הפלאות

ספר הגאולה, שער שלישי, שיעור ה.

הרמב"ן עיין וביאר את הנאמר על מלכות רביעית במראות הנבואה השונות שבספר דניאל, והראה את התאמתם למלכות רומי ולנצרות, ורצה להוכיח את הדבר ע"י השוואה בין המראה שבפרק ז למראה שבפרק ח (ולאפוקי מהראב"ע שפרש שהמלכות הרביעית היא מלכות ישמעאל). במאמר מוסגר השוונו ודנו ביחס שבין איגרת תימן להרמב"ם ובין ספר הגאולה לרמב"ן, והאם הרמב"ן הושפע ממנה בכתיבת ספר זה.

כא שבט התשע"ט

מתוך: שער ג - ביאור מראות דניאל

ספר הגאולה, שער שלישי, שיעור ג.

הרמב"ן הביא את דעת האבן עזרא שזיהה את המלכות הרביעית שבספר דניאל עם מלכות ישמעאל היא האסלאם, ולימד את הכרחיו העיקריים לשיטתו, ולעומתו הוא החל ליישב ולבסס את דעת חז"ל שהמלכות הרביעית היא רומי. בשולי דבריו הוספנו את שיטות הרס"ג והרמב"ם שסברו כדעת הראב"ע, ואת דברי המהר"ל שהוסיף ללכת אחרי חז"ל ואחרי רבינו.

יז שבט התשע"ט

מתוך: שער ג - ביאור מראות דניאל

ספר הגאולה, שער שלישי, שיעור ב.

הרמב"ן ביאר את דעת חז"ל בפשר נבואת דניאל על ימי הבית השני, וביאר כיצד דבריהם מתיישבים עם פשטות הכתובים (גם לאחר קושיות האבן עזרא). מתוך ביאורו יצא לרמב"ן מקור ברור נוסף לגאולה האחרונה.

טז שבט התשע"ט

מתוך: שער ג - ביאור מראות דניאל

ספר הגאולה, סיום וסיכום שער שלישי.

עם השלמת ביאורי הרמב"ן לתיאורי המאורעות של מלכויות יוון ורומה והנצרות שבפרק יא בספר דניאל - השלמנו את השער השלישי בספר הגאולה. בסיומו סיכמנו את תוכנו, והדגשנו את מגמותיו - להביא ראיות לגאולה מספר דניאל, ולהכין ולהניח את התשתית שעליה הוא יוסיף לברר את זמנו של קץ הפלאות בשער הבא.

כב שבט התשע"ט

מתוך: שער ג - ביאור מראות דניאל

ספר הגאולה, שער שלישי, שיעור ד.

הרמב"ן השלים את הסברת דעת חז"ל ודעתו במחלוקתו עם ר' אברהם אבן עזרא בעניין זהות המלכות הרביעית שבספר דניאל (אדום או ישמעאל), וביאר את הקשר בין אדום-הנצרות ורומי.

יח שבט התשע"ט

מתוך: שער ג - ביאור מראות דניאל