לכבוד פרק ה-60 אני מארח שוב את יחיאל מרצבך, הפעם במסע הפרטי שלו לקולורדו. זהו מסע חצי פילוסופי המהרהר הרבה בבדד מול החברותא, בקשיחות של השביל, בהבדל בין טרק אמריקאי לכזה באירופה. יחיאל, מנוסה כבר בטרקים בפורמט יחיד יוצא הפעם לקרקע לא מוכרת ורחוקה. מסתבר שלא צריך לחצות את כל אמריקה כדי לפסוע בשבילים הארוכים שלה אלא אפשר גם לדגום חלקים משבילי הפאר בלב הטבע של קולורדו - הקולורדו טרייל וה-CDT

יחיאל תיבל את סיפוריו והירהוריו בקטעים מתוך הספר ״מסעותי עם צ'רלי בחיפוש אחר אמריקה / ג'ון סטיינבק״

ספר שכל כך תואם לסצינה ולתפאורה.

קישור לסיפור הדרך של יחיאל

״אמא, ישו הגיע״ - זה רק אחד המפגשים של יאן כהן המכנה את עצמו בכלל ״טורמן״, Tour man. ויאן אכן בטור ארוך ומי ידע את סופו...

אם הייתי צריך לשים כותרת אחת על המסע של יאן, המתגלגל כבר שנים מצפון אמריקה אל קצה דרומה - הייתי מתמקד במפגשים שלו עם אנשים, בדרך המיוחדת שהוא מתחבר אל אלה שמכניסים אותו, זר גמור, לביתם.

כשהמסע זורם אצלך בדם במשך שנים וממשיך להניע אותך קדימה בכל סיטואציה, אתה מגיע ליצירתיות שמאפשרת לך לעבור...שנתיים למשל, בלי לשלם פעם אחת על לינה, לאסוף אוכל מפחים, לבקש מאנשים עזרה בגובה העיניים, לישון בכיף בשירותים הציבוריים - רק כי זה מחסה מהקור.

יאן הגיע לאופניים די במקרה, בלי לדעת אפילו לתקן פנצ׳ר, בלי לחשוב הרבה על מה שהוא הולך לעשות. אבל כשהמסע טבוע בך, הדרך לוקחת אותך קדימה במעין שרשרת של חיבורים שספקת עוד ועוד אנרגיות להמשיך.

בפרק 59 של הפודקאסט ״לטייל בקלילות״ דיברתי בצורה מקרטעת עם יאן כהן, אי שם בפרו. פרק ראשון שהוקלט בסלולרי, באיכות מביכה שהשתפרה פלאים באמצעות הטכנולוגיה של היום. איש שנודד בלי סוף ומביא פרספקטיבה מיוחדת משלו למסעות.

ינון אלרואי הוא דוגמה להרבה דברים אבל אם נסכם את זה במשפט אחד - הוא מראה שליכולת להשתנות וללמוד עולמות חדשים, אין גיל.

בגיל 55 משהו שינה אותו ולקח אותו לדרך חדשה שמאז ועד היום לא מפסיקה לקחת אותו להרפתקאות וחוויות חדשות. שיאה של הדרך שלו היא היציאה לטרק בדד ראשון בגיל 62 ואת זה הוא בוחר לעשות במסלול לא שגרתי תוך לקיחת אתגרים ולימוד דרכים חדשות לטייל - ממש לטייל בקלילות. הפעם בגיאורגיה.

באחד הרגעים בשיחה שלנו, יונת אומרת...איזה ״מזל״ שלי זה קרה אחרי שהספקתי לחיות חיים שלמים כרואה. כאילו שאפשר לקבל את זה בשקט, את העובדה שאתה מתעוור בשיא חייך אי שם בחלק האחרון של שנות ה-50 שלך.

זאת דוגמה מייצגת בעיני של יונת, שרואה את החיובי ורואה את מה שכן ולא את מה שחסר. את כל זה היא מתבלת ביכולת תיאורית שמשאירה אותי מלא פליאה. אולי זה הפיצוי של אובדן ראיה שהופך את היכולת המילולית לכל כך מפורטת, אולי זה בכלל טבעי אצלה - מה שבטוח, לשמוע את יונת מתארת את החוויות שלה זה מרתק.

יונת לא מטיילת בקבוצות עוורים, ולא חותרת בקייאק עם עוד מישהו. היא עושה את הכל ״רגיל״. יחד עם זה, היא לא מתכחשת לקושי ולצורך שלה בעזרה. כל זה הוא הבסיס ל״מנוע״ שלה, שמביא אותה להמשיך ולחוות את המסעות שלה בצורה הכי חזקה שאפשר.

איל חלפון הוא במאי, תסריטאי וסופר. באמתחתו שני פרסי אופיר (האוסקר הישראלי) על התסריט הטוב ביותר. ריספקט.

בנוסף כתב ארבעה ספרים, אחד מהם הוא סוג של ספר מסע על דרכו בשביל ישראל.

מי אם לא איל, חובב טרקים (שאינו מטייל מספיק, לדבריו), מתאים לדון בנושא כבד משקל כמו ספרי מסע.

בדקנו את הסוגיה מה זה בכלל ספר מסע, איל הציג כמה סופרים גדולים בתחום ואת ספרי המסע שלהם והביא נגיעות קטנטנות של קטעים מתוך הספרים. גלשנו לכיוונים שונים ודיברנו על סיפרו העתידי העוסק גם הוא במסעות (פיקטיביים) בעולם וקינחנו בקטע מדברי מתוך קונגלומרט, סיפרו האחרון של איל.

ספרים שניסקרו:

מסע חיפושים - עם חברים, באמצע החיים, לאורך שביל ישראל - איל חלפון

Wild - Sheryl Strade

A Walk in the Woods - Bill Bryson

The Placed in Between - Rory Stewart

The Old Ways, Underland - Robert Macfarlane

הרים ונהרות לעולם - דן דאור

קונגלומרט - איל חלפון

בואו נשים את זה ישר על השולחן, אורן וניצוץ עשו את הפיסיטי. לאט, אחרונים מכולם, אבל סיימו אותו - בלי להיות טיילי על ובלי ניסיון עצום בטרקים. חצי שנה של הליכה רציפה על השביל הארוך החזק בעולם.

אבל הסיפור האמיתי הוא הזוגיות המופלאה שלהם והיכולת לצלוח סיטואציה אינטנסיבית של חצי שנה של להיות אחד עם השני סביב השעון.

איך הם הצליחו לעשות את זה ולהישאר יחד. ללא ספק הפרק הכי מצחיק של הפודקאסט. נישארתי עם רצון עז לחבק אותם חזק.

הדרך של דן ליאור הובילה ממסע למסע. הגילוי של מסעות רגליים בטבע הביא אותו להבנה שזה המקום שלו וחלק משמעותי מחייו יהיה כרוך בטבע ושהייה בחוץ. אל כל אלה הוא חיבר את הצילום. בעבודה עצמית סיזיפית הוא בנה לעצמו שפה צילומית ונראטיב אישי שמייצג את הרצון שלו לתעד בדרך ייחודית משלו. עולם התיעוד של הרפתקאות קצרות גילגל אותו אט אט אל הסיפור העיקרי של חייו שלקח 6 שנים תמימות כדי להשלים אותו. מסע בפני עצמו שמרכזו מרדף אחרי סופות טורנדו בתא שטח שכוח אל באמריקה, מקום המושך אליו רודפי סערות, החזקות ביותר על פני כדור הארץ. מדובר באנשים שמחפשים באובססיה את הטורנדו הבא ומשקיעים משאבים אדירים ותשוקה בלתי ניגמרת על פני שנים, כדי לרדוף ולהגיע למרחק נגיעה מסופות אדירות. דן ליאור הפך תוך כדי המסע בעקבות הטורנדו לצידו של מייקל, גיבור הסרט שלו, לצלם של סרט תעודי באורך מלא, כשמצא בעצם את הסיפור המתאים לגמרי במקרה.

כדי להכיר את שפת הצילום של דן ממליץ להציץ בערוץ הסרטים שלו, שם תוכלו לראות חלק מהסרטים המוזכרים בפרק.

Www.vimeo.com/danlior

ברשימת אנשי הקשר שלי בטלפון, אלעד בצלאל מופיע כ״אלעד איש הקור״. מה שסיקרן אותי באלעד, מתחילת ההיכרות שלי איתו - היא המשיכה הלא ברורה (לי) למקומות כל כך קיצוניים אקלימית. אלעד בוחר לצעוד באיזורים ארקטיים, בהם טמפרטורות של מינוס 20 הן בשיגרה.

מה מושך את אלעד למקומות האלה, מה נדרש כדי לשרוד בתנאים כל כך קשים ואיך זה שונה מטרקים ״רגילים״. על כך שוחחנו בשיחה מרתקת שפורסת לה בצורה סדורה את אישיותו המיוחדת של אלעד ודרך שלו אל הקטבים.