エピソード

  • שלח - מהי "אמונה" בדרגה הגבוהה ביותר?!? | "חטא המרגלים"- טעות היסטורית, דק מן הדק | רבי דוד בכר
    2026/07/21
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=swRIqdY8Pugלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/10Jdg1fGteQvFgV0zy-G0iErZADxaSYg0/לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבועhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/פרשתינו עוסקת בדבר שהשפיע על כל ההיסטוריה כולה במשך הדורות, והוא עניין 'פרשת המרגלים'. שאחר שחזרו מלתור את הארץ ולרגל בה, היה זה יום ח' באב, ואז הוציאו דיבתה רעה וגרמו לכל העם לבכות. אותו הלילה שבכו היה זה ליל ט' באב כמו שכתוב: "ותשא כל העדה ויתנו את קולם, ויבכו העם בלילה ההוא" (יד א). אומרת הגמרא במס' תענית דף כט ע"א – אמר להם הקב"ה לישראל 'אתם בכיתם בכיה של חינם, ואני קובע לכם בכיה לדורות'. ע"כ. עד היום הזה ממש עם ישראל כולו יושב ובוכה בכל שנה בליל ט' באב על חורבן בית מקדש ראשון ושני רח"ל. יה"ר שיבנה בבי"א. אבל תאריך זה נקבע בגלל אותה בכייה של דור המדבר.עוד נענשו שכל דור המדבר לא יכנסו לארץ ישראל בגלל שהתלוננו ואמרו "לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו". ואמר הקב"ה למשה "ואולם חי אני" – אומר רש"י לשון שבועה. "כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותיי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי. אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם, וכל מנאצי לא יראוה" (שם כא-כג). ברם יש להבין כיצד יתכן על מעשה כזה קטן הקב"ה הביא עליהם עונש כל כך גדול?!? גם בכייה לדורות, וגם שלא יזכו כל דור המדבר להיכנס לארץ?וכיצד אנו יודעים שמעשה שלהם אכן הוא קטן?שהרי בילקוט שמעוני בתחילת הפרשה מובא כל הדו-שיח שהיה בין משה לעם ישראל וז"ל: 'אמרו ישראל, משה רבינו, נשלחה אנשים לפנינו. אמר להם: למה? אמרו לו: שכבר הבטיחנו הקב"ה שאנו נכנסים לארץ כנען ויורשים כל טוב.. והרי שמעו שאנו נכנסים.. אם מטמינים הם את ממונם ולא נמצא כלום, נמצא דברו של הקב"ה בטל. אלא ילכו מרגלים". כלומר הם כביכול באו בטענה של "כבוד שמים", אנו חוששים שמא דברו של הקב"ה יהא בטל ואז יהיה חילול ה'. ואפילו משה רבינו ע"ה לא הרגיש בטעות זו שהיתה בידם, כמו שממשיך שם הילקוט. "כיון ששמע משה כן נלכד בידם שנאמר 'וייטב בעיני.." – משה רבינו שבעוצם כוחו וחוכמתו היה מכיר כל אדם על פי כל צדדי כוחות נפשו הנסתרים ביותר כמו שכתוב: "ואתה תחזה מכל העם" (שמות יח כא) – אומרים חז"ל שהבחין משה רבינו על פי חכמת הפרצוף. ובכל זאת לא עמד על טעותם של עם ישראל והיה סבור שאכן כוונתם לשם שמים. ולכן גם לא נענש משה על כך שקיבל דבריהם, כי לו יצוייר אם היו מבקשים ממנו לעבור על עבירה מהתורה והיה מסכים, אין ספק שהיה נענש, אבל כאן הקב"ה לא בא בתביעה על משה. כותב הרב דסלר במכתב מאליהו חלק א עמ' 187 שבהכרח טעותם של המרגלים היה דק מן הדק ולא היה יכולת לעמוד עליו אפילו לא אדם גדול כמשה רבינו. לכן אמר הקב"ה למשה "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען" אומר רש"י הקדוש: לך – מדעתך. אני איני מצוה לך, אם תרצה שלח. ע"כ. ואינו מובן.. אם יש כאן עוון כל כך גדול, מדוע מסכים שישלח? אלא בודאי שטעות מחשבתם של המרגלים היה ממש דק מן הדק, ולא בא הקב"ה בטרוניה עם משה מדוע הוא שולח אותם, רק אמר לו אם רצונך בכך 'שלח' מעצמך.אם כן בכל זאת, על מה העונש?!בשיעור זה נלמד כי למעשה יש ג' דרגות באמונה בהשי"ת, ויש דרגה שהיא גבוה מעל גבוה, אמונה זו היא האמונה שלמעשה נדרשו עם ישראל כדי לזכות להיכנס לארץ ישראל. עוד נלמד את דבריו של ...
    続きを読む 一部表示
    20 分
  • כלל ד' חלק ג' | כיצד ננהג עם אדם שאינו מקבל תוכחות ומוסר?
    2026/07/20
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=f2r-Qm-4Iqgלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1wlOG3rKbJhuXen32q-SXk5OoMAD1RdyN/לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשוןhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/הלכות לשון הרע כלל ד - ה אֲבָל (כג) אִם הוּא רוֹאֶה שֶׁהַחוֹטֵא הוּא מֵהָאֱוִילִים הַלֵּצִים הַשּׂוֹנְאִים לְמוֹכִיחָם, כְּדִכְתִיב (משלי ט' ח'): ''אַל תּוֹכַח לֵץ פֶּן יִשְׂנָאֶךְ'', וּבְוַדַּאי לֹא יִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו בְּאָזְנָיו, וַאֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ בְּנָקֵל לָהֶם לִשְׁנוֹת בְּאִוַּלְתָּם, וְאִם כֵּן יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁיָּבוֹא עוֹד הַפַּעַם לִידֵי חֵטְא, עַל כֵּן טוֹב לָהֶם, שֶׁיַּגִּידוּ לְדַיָּנִי הָעִיר, כְּדֵי שֶׁהֵם יְיַסְרוּהוּ עַל עֲוֹנוֹ וְיַפְרִישׁוּהוּ מֵהָאִסוּר עַל לְהַבָּא, וְנִרְאֶה דְּהוּא הַדִּין (כד) לִקְרוֹבָיו שֶׁל הַחוֹטֵא, אִם דִּבְרֵיהֶם יִהְיוּ מִתְקַבְּלִין לוֹ, וְעַיֵּן בִּבְאֵר מַיִם חַיִּים. וְכָל כַּוָּנַת הַמְסַפֵּר תִּהְיֶה לְשֵׁם שָׁמַיִם וּבְקִנְאַת ה', לֹא בְּשִׂנְאָתוֹ לוֹ עַל דָּבָר אַחֵר. וְהַשּׁוֹפְטִים גַּם כֵּן יְיַסְרוּ אֶת הַחוֹטֵא (כה) בְּהַצְנֵעַ וְלֹא יַלְבִּינוּ פָּנָיו בָּרַבִּים, כְּדִכְתִיב ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא'' וְכָל זֶה אִם רָאוּהוּ בִּשְׁנַיִם, אֲבָל אִם הוּא עֵד אֶחָד, (כו) לֹא יָעִיד עַל חֲבֵרוֹ, כִּי עֵדוּתוֹ חִנָּם, לְפִי שֶׁאֵין סוֹמְכִין עָלֶיהָ כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים י"ט ט"ו): ''לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָאת''. לָכֵן מוֹצִיא שֵׁם רַע יֵחָשֵׁב, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: כָּל הַמֵעִיד יְחִידִי עַל חֲבֵרוֹ בִּדְבַר עֲבֵרָה וְכוּ' וְאָמְרוּ חֲזַ''ל: ג' הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׂוֹנְאָן, וְאֶחָד מֵהֶם הָרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה בַּחֲבֵרוֹ וּמֵעִיד בּוֹ בִּיחִידִי. (כז) אַךְ יָכוֹל לְגַלּוֹת הַדָּבָר בְּהַצְנֵעַ לְרַבּוֹ וּלְאִישׁ סוֹדוֹ, אִם יֵדַע כִּי יַאֲמִין דְּבָרָיו (כח) כְּדִבְרֵי שְׁנֵי עֵדִים, וּמֻתָּר לְרַבּוֹ לִשְׂנֹא אוֹתוֹ עֲבוּר זֶה וּלְהִתְרַחֵק מֵחֶבְרָתוֹ, עַד אֲשֶׁר יִוָּדַע לוֹ, שֶׁשָּׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, אֲבָל אָסוּר לְרַבּוֹ לְסַפֵּר דָּבָר זֶה לַאֲחֵרִים, דְּלֹא עָדִיף מֵאִם רָאָה בְּעַצְמוֹ, וּכְמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ לְעֵיל בְּסָעִיף ד'. הלכות לשון הרע כלל ד - ו וְנִרְאֶה לִי עוֹד בְּאִישׁ, אֲשֶׁר מִשְׁפָּטוֹ לִשְׁנוֹת בְּאִוַּלְתּוֹ, דְּאַף אִם רַבּוֹ אֵינְנּוּ צָנוּעַ כָּל כָּךְ וְאֶפְשָׁר שֶׁיִּתְוַדַּע מִמֶנּוּ לֶהָמוֹן, אֲבָל הוּא אִישׁ שֶׁדְּבָרָיו יִהְיוּ נִשְׁמָעִין בְּתוֹכָחָה לְהַחוֹטֵא, שֶׁלֹּא יִשְׁנְה עוֹד בְּאִוַלְתּוֹ, אֶפְשָׁר גַּם כֵּן שֶׁמֻתָּר לְגַלּוֹת לוֹ, כֵּיוָן שֶׁכַּוָּנַת הַמְסַפֵּר הוּא לְתוֹעֶלֶת הַחוֹטֵא וְלֹא לְגַנּוֹתוֹ. וְעַתָּה נַחֲזֹר לְעִנְיָנֵנוּ הַנַּ''ל, דַּאֲפִלּוּ אִם רָאוּהוּ שְׁנַיִם בְּעֵת עֲשִׂיַּת הַחֵטְא וְהוּא אִישׁ, שֶׁנָּקֵל לוֹ לִשְׁנוֹת בְּאִוַּלְתּוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין מֻתָּר רַק לְגַלּוֹת לְדַיָּנֵי הָעִיר וְלֹא לַאֲחֵרִים, כִּי עַל כָּל פָּנִים הֲלֹא לֹא רְאִינוּהוּ שֶׁעָבַר עַל זֶה ...
    続きを読む 一部表示
    9 分
  • הלכות קדיש חלק ג | "קדיש יתום" - מקורו? למה? סיכום ההלכות | סיפור - הקדיש של הרידב"ז | רבי דוד בכר
    2026/07/19
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=Nlot9qusjv4לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1eGUtb0OBQFK7v2zGPVEwxnpsjEkTePrd/לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגיםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/נוהגים היתומים לומר קדיש על אביהם או אימם שהלכו לעולמם, וכן על שאר יקיריהם שאין מי שיאמר אחריהם קדיש. מה המקור לאמירת קדיש זו? מהי התועלת שיש באמירת הקדיש?בספרות התורנית עוד מזמן התנאים מופיע מעשה נורא עם רבי עקיבא, שפעם ראה רבי עקיבא אדם אחד שהיה ערום ושחור כפחם, והיה טוען על ראשו מטען עשרה טעונים והיה רץ כמרוצת הסוס. גזר עליו והעמידו, ואמר לאותו האיש, למה אתה עושה עבודה כזו קשה? אם עבד אתה ואדוניך עושה לך כך, אני אפדה אותך מידו. ואם עני אתה אני מעשיר אותך. אמר לו: בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו עתה הממונים עלי. אמר לו: מה זו ומה מעשיך? א"ל: אותו האיש מת הוא, וכל יום ויום שולחים אותי לחטוב עצים ושורפים אותי בהם. א"ל: בני! מה היתה מלאכתך בעולם הזה שבאת ממנו? א"ל: גבאי המס הייתי, והייתי מראשי העם ונושא פנים לעשירים והורג עניים. א"ל: כלום שמעת מן הממונים עליך אם יש לך תקנה? א"ל: בבקשה ממך אל תעכבני שמא ירגזו עלי בעלי פורענויות, שאותו האיש אין לו תקנה, אלא ששמעתי מהם דבר שאינו יכול להיות, שאלמלא היה לו לזה בן שהוא עומד בקהל ואומר 'ברכו' או 'יתגדל' ועונים אחריו "יהא שמיה רבא מברך" מיד מתירים אותו מן הפורענות, ואותו האיש לא הניח בן בעולם, ועזב אשתו מעוברת, ואיני יודע אם תלד זכר מי מלמדו. אותה שעה קיבל עליו רבי עקיבא לילך ולחפש אם הוליד בן כדי שילמדו תורה ויעמידו לפני הציבור. מצא רבי עקיבא את בנו של אותו האיש כשעודנו ערל ולא נימול, נטלו רבי עקיבא ומל אותו, והושיבו לפניו ללמדו תורה, ולא היה מקבל תורה, עד שישב עליו רבי עקיבא בתענית ארבעים יום והתפלל עליו, עד שיצאה בת קול ואמרה לרבי עקיבא שנתקבלה תפילתו, ואז הלך ולימדו תורה וקריאת שמע ותפילה וברכת המזון, והעמידו בתוך הקהל ואמר קדיש וברכו את ה' המבורך, וענו הקהל אחריו. באותה שעה התירו את המת ופטרוהו מן הפורענות, ובא לרבי עקיבא בחלום ואמר לו: "רבי! תנוח דעתך בגן עדן, כשם שהנחת את דעתי, והצלתני מדינה של גהינם". בזוהר הקדוש מובא אותו מעשה בדיוק, רק שם מסופר שרבי עקיבא גם לימד אותו לומר 'הפטרה' בבית הכנסת, וכן עשה, והמשיך ולימדו תורה עד שנסמך בתואר 'רבי', ואז נגלה המת בחלום אצל רבי עקיבא וא"ל: "רבי! הקב"ה ינחמך כפי שניחמתני, כי בשעה שאמר בני הפטרה, הפקיעו ממני דין גיהנם, ובשעה שעבר להתפלל ואמר קדיש, קרעו לי גזר דיני מכל וכל, ובשעה שנתחכם בני והוסמך על ידך, עטרוני בכתרם של צדיקים והושיבוני עמהם בגן עדן.ובזוהר במקום אחר כתוב שאותו הבן הוא רבי נחום הפקולי. ולמה קראוהו הפקולי? על שם שנאמר "פקו פליליה" (ישעיה כח ז) שהוציא את אביו מדין גהינם.ובבית יוסף יורה דעה סימן שעו הביא בשם הכל בו על מה שנמצא בהגדה שפעם אחת פגע רבי פלוני באחד שהיה מקושש עצים וכו' אמר ליה אין מי שיצילני אם לא שיאמר בני קדיש אחד או יפטיר בנביא. על זה פשט המנהג לומר בנו של מת קדיש בתרא כל שנים עשר חודש, וגם להפטיר בנביא. ויש שמתפללין כל מוצאי שבת תפילת ערבית לפי שבאותה שעה חוזרין הרשעים לגהינם ואפשר שתגן עליהם אותה תפילה. עכ"ל. וכתב הב"י שמעשה זה הוא המעשה המופיע בזוהר הנ"ל. והעתיק הרמ"א ...
    続きを読む 一部表示
    1 時間 6 分
  • כלל ד' חלק ב' | מהי הדרך הנכונה להוכיח אדם שעבר עבירה? | יהודי כשר שעבר עבירה, האם רשאי לספר עליו?
    2026/07/18
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=E90RomfqpYQ
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1CzQCwFQnyfPydujVzNSzQiOiqGuiDCWM/
    לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשון
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/

    הלכות לשון הרע כלל ד - ד אֲבָל אִם (יג) יֵרָאֶה לָהֶן, שֶׁהַחוֹטֵא יָדַע אֶת עֶצֶם אִסוּרוֹ וְגַם בְּמִתְכַּוֵּן עָשָׂה אֶת הַחֵטְא כְּבִיאַת עֲרָיוֹת וַאְכִילַת דְּבָרִים אֲסוּרִים וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, (יד) שֶׁנִּתְפַּשֵּׁט יְדִיעַת אִסוּרָן בְּיִשְׂרָאֵל, תָּלוּי בָּזֶה, אִם הוּא אָדָם בֵּינוֹנִי בִּשְׁאָרֵי דְּבָרִים, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּמֵר עַל פִּי הָרֹב מֵהַחֵטְא, וּבָזֶה לֹא רָאוּהוּ שֶׁנִּכְשַׁל, רַק פַּעַם אַחַת בַּסֵתֶר, אֲסוּרִין לְגַלוֹת אֶת חֶטְאוֹ לַאֲחֵרִים, (טו) אֲפִלּוּ שְׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהַמְגַלֶּה אוֹתוֹ, אָשׁוֹם אָשַׁם עַל זֶה כִּי אוּלַי הַחוֹטֵא הַהוּא שָׁב מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה וִיגוֹנָיו בְּרַעֲיוֹנָיו עַל זֶה הַחֵטְא וְהוּא נְשׂוּא עָוֹן לִפְנֵי ה', כִּי עִקַר הַתְּשׁוּבָה לְפִי מְרִירוּת הַלֵּב, וּכְשֶׁיְּסַפֵּר זֶה אֶת הַחֵטְא לִפְנֵי הֶהָמוֹן, יִהְיֶה לְבוּז וּלְקָלוֹן בְּעֵינֵיהֶם, אַחַר אֲשֶׁר נִחַם עַל רָעָתוֹ וְנִסְלַח לוֹ עַל עֲוֹנוֹ, עַל כֵּן יֶחֱטָא וְאָשֵׁם הָאֱוִיל הַמַזְכִּיר עֲוֹנוֹ. (טז) וַאֲפִלּוּ לְדַיָּנִי הָעִיר אֵין לְגַלוֹת, וְאַף שֶׁיֵּשׁ אִתּוֹ עֵד שֵׁנִי לְהָקִים דָּבָר (דְּאִי לֹא בְּלָאו הָכִי (בלא זה) אָסוּר לְגַלּוֹת, כִּי אֲסוּרִין הַדַּיָּנִים לְהַאֲמִין לִדְבָרָיו וְיַחֲזִיקוּ אוֹתוֹ רַק לְבַעַל לָשׁוֹן הָרָע, וּכְמוֹ שֶׁנִּכְתֹּב אַחַר כָּךְ) כֵּיוָן שֶׁלֹּא יִהְיֶה תּוֹעֶלֶת מִדָּבָר זֶה, רַק צָרִיךְ לְהוֹכִיחַ אוֹתוֹ (יז) בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, עַל אֲשֶׁר הִמְרָה אֶת אֱלֹהָיו בְּחֶטְאוֹ, וְשֶׁיִּרְאֶה לִגְדֹּר אֶת עַצְמוֹ מִכָּאן וָאֵילָךְ מֵהַסִבּוֹת שֶׁהֱבִיאוּהוּ לָזֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא עוֹד לִידֵי חֵטְא, וְיִזָּהֵר הַמוֹכִיחוֹ לְדַבֵּר לוֹ בְּלָשׁוֹן רַכָּה כְּדֵי שֶׁלֹּא יַכְלִימֶנּוּ, כְּדִכְתִיב: ''הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא'' (יח) וְכָל זֶה שֶׁכָּתַבְנוּ הוּא אֲפִלּוּ אִם הוּא רַק אָדָם בֵּינוֹנִי בִּשְׁאָר דְּבָרִים, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא אִישׁ תַּלְמִיד חָכָם וִירֵא חֵטְא, אַךְ עַתָּה גָּבַר יִצְרוֹ עָלָיו, בְּוַדַּאי עָוֹן גָּדוֹל הוּא לְפַרְסֵם חֶטְאוֹ וְאָסוּר אֲפִלּוּ לְהַרְהֵר אַחֲרָיו כִּי בְּוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְאַף אִם יִצְרוֹ נִתְחַזֵּק עָלָיו פַּעַם אַחַת, נַפְשׁוֹ מָרָה לוֹ אַחַר כָּךְ עַל זֶה וּלְבָבוֹ יָרֵא וְחָרֵד מְאֹד עַל אַשְׁמָתוֹ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל: אִם רָאִיתָ תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁעָבַר עֲבֵרָה בַּלַּיְלָה אַל תְּהַרְהֵר אַחֲרָיו בַּיּוֹם, שֶׁבְּוַדַּאי עָשָׂה תְּשׁוּבָה *.
    続きを読む 一部表示
    10 分
  • בהעלותך - "חינוך הילדים", כיצד לומדים ממעשה המנורה על חינוך הבנים? | רמזים של המנורה | רבי דוד בכר
    2026/07/16
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=FmKdwE6JAEE
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1gN4gi9IgxqBuQDA2dskUeNzWSaWGmmqW/
    לכל השיעורים בנושא רעיונות בפרשת השבוע
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/11cePsvJ3-nylSHvKQkCrfpoP5LEVSVfu/

    הפרשה שלנו פותחת בעניין מעשה המנורה שהקב"ה אומר למשה רבנו "בהעלותך את הנרות אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות" - בשיעור זה נלמד 5 דברים שהמנורה רומזת להם ומה ניתן ללמוד מכל דבר ודבר. 1. שבעה נרות כנגד שבעה ספרי תורה. 2. שבעה נרות כנגד שבעה חכמות שיש בעולם 3. צורת המנורה כנגד צורת גוף האדם 4. פתילה, שלהבת, ושמן של המנורה רומזים לגוף ונשמה והצורך שלהם במילוי תורה מצוות ומעשים טובים. 5. שבעה נרות כנגד שבעה פתחים בראש האדם.
    כמו כן נלמד כיצד ניתן ממעשה המנורה ללמוד על צורת חינוך ילדינו לתורה מצוות ומעשים טובים. על מה לתת דגש בחינוך הבנים? חינוך להנאה ולא חינוך לפעולה? מה הפירוש "גם כי יזקין לא יסור ממנה"? עמידה אל מול הילד עין בעין, לב אל לב, מהי בריחה ונסיגה ומהי עמידה אמיצה אל מול האתגרים העומדים לפתחינו בכל נושא חינוך הבנים? כל זאת ועוד בשיעור שלפניכם "שמעו ותחי נפשיכם…"
    続きを読む 一部表示
    17 分
  • מתן תורה - האם ניתן להוכיח שתורה ניתנה משמים?!? | מה טען בן גוריון לאמריקנים בזכותנו על ארץ ישראל?
    2026/07/15
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:
    https://www.youtube.com/watch?v=vfOMV6KVKq4
    לצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:
    https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1IBfqgow3N3ob07A1i8sJwNm9mfFNFaLl/
    לכל השיעורים בנושא שידורים חיים
    https://mikdashmelech.co.il/drive/f/1oHNf1eP8Od22VJTw_0bl_tpXE5oXMmad/

    חג מתן תורה יום בו ניתנה לנו התורה מסיני ע"י הבורא יתברך, שמסרה לנו ע"י משה רבינו ע"ה. האם ניתן להוכיח בהוכחות שכליות לוגיות, שהתורה אכן ניתנה משמים? או שזו רק אמונה שמאמינים בה היהודים דור אחרי דור? בשיעור זה תקבלו חלק מהתשובות לכך כי תורה ניתנה לנו אך ורק ע"י הבורא יתברך ולא ייתכן אחרת. "שמעו ותחי נפשיכם…"
    続きを読む 一部表示
    48 分
  • כלל ד' חלק א' | לספר דבר שבשבילי הוא לא נחשב לגנאי | רמת כשרות, רמה רוחנית, דבר מענפי המצוות
    2026/07/14
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=AXsEHWKla7Qלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1lpxQ6YHOh87UPRSzr-VaJru7l9cBzeI_/לכל השיעורים בנושא הלכות שמירת הלשוןhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/18o0aobk4NviECDnRpzLhAj-RI_B645kM/הלכות לשון הרע כלל ד - א אָסוּר לְסַפֵּר עַל חֲבֵרוֹ, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהוּא אֱמֶת, דָּבָר שֶׁיִּתְבַּזֶּה עַל יְדֵי זֶה, וְלָא מִבָּעֵי (ואין צריך לומר) בִּדְבָרִים שֶׁל גְּנַאי בְּעָלְמָא, כְּגוֹן (א) לִזְכֹּר עָלָיו מַעֲשֵׂה אֲבוֹתָיו וּקְרוֹבָיו אוֹ לִזְכֹּר עָלָיו מַעֲשָׂיו הָרִאשׁוֹנִים, בֵּין שֶׁהָיוּ (ב) דְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָקוֹם אוֹ (ג) דְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, כֵּיוָן שֶׁהוּא מִתְנַהֵג עַתָּה כַּשּׁוּרָה, אָסוּר לְגַנּוֹתוֹ בָּזֶה וְלָשׁוֹן הָרָע מִקְרֵי. אֶלָּא אֲפִלּוּ אִם רָאָהוּ זֶה מִקָרוֹב בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ, (ד) שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁאֵין רָאוּי עַל פִּי הַדִּין, וְהוּא מֵהַדְּבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַמָקוֹם, (דְּבִדְבָרִים שֶׁבֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, יֵשׁ בָּזֶה חִלּוּקִים רַבִּים, וּנְבָאֵר אִם יִרְצֶה ה' לְקַמָן בִּכְלָל י') , גַּם כֵּן אָסוּר לְגַנּוֹתוֹ בָּזֶה, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, אִם לֹא עַל פִּי הַפְּרָטִים הַמְבֹאָרִים לְקַמָן בְּסָעִיף ז' *. הלכות לשון הרע כלל ד - ב וְאֵין חִלּוּק בָּזֶה, בֵּין אִם הוּא לָאו גָּמוּר אוֹ עֲשֵׂה גְּמוּרָה דְּאוֹרַיְתָא הַמְפֻרְסָם שֶׁהוּא אָסוּר, שֶׁבְּוַדַּאי יִתְבַּזֶּה מְאֹד לִפְנֵי הַשּׁוֹמֵעַ עַל יְדֵי סִפּוּרוֹ, אֲפִלּוּ אִם הוּא דָּבָר, (ה) שֶׁאֵין נִזְהָרִין בָּזֶה הַרְבֵּה מֵהֲמוֹנִי יִשְׂרָאֵל, וְאֵין לוֹ בָּזֶה גְּנוּת גָּדוֹל כָּל כָּךְ, כְּגוֹן לוֹמַר עַל אֶחָד (ו) שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לִלְמֹד תּוֹרָה אוֹ שֶׁדָּבָר פְּלוֹנִי שֶׁסִפֵּר הוּא שֶׁקֶר (אִם לֹא שֶׁיֵּשׁ תּוֹעֶלֶת בָּזֶה שֶׁהוֹדִיעַ לַחֲבֵרוֹ שֶׁהַמַעֲשֶׂה הוּא שֶׁקֶר וּמְכַוֵּן רַק לְתוֹעֶלֶת וּכְעֵין שֶׁנְּבָאֵר לְקַמָן בִּכְלָל י') וְכָל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה אַף עַל פִּי כֵן אָסוּר, כֵּיוָן שֶׁעַל כָּל פָּנִים לְפִי דְּבָרָיו הוּא אִישׁ, שֶׁאֵינֶנּוּ מְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה. וַאֲפִלּוּ לְסַפֵּר עָלָיו בְּעַנְפֵי הַמִצְוֹת, כְּגוֹן שֶׁהוּא עַצְרָן בְּמָמוֹן וְאֵינוֹ מְכַבֵּד שַׁבָּת כָּרָאוּי, שֶׁדָּבָר זֶה נִכְלָל בְּמִצְוַת עֲשֵׂה דְּזָכוֹר, וּכְמוֹ שֶׁכָּתב בְּסֵפֶר ''חֲרֵדִים'', אוֹ אֲפִלּוּ הוּא מִלְּתָא דְּרַבָּנָן בְּעָלְמָא, שֶׁהֵם אָמְרוּ, (ז) שֶׁאֵין רָאוּי לַעֲשׂוֹת זֶה הַדָּבָר לְכַתְּחִלָּה, וְהוּא מְסַפֵּר עָלָיו, אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְהוּא אֱמֶת, שֶׁרָאָהוּ בְּעַצְמוֹ שֶׁעָשָׂה הַדָּבָר הַזֶּה, (ח) גַּם כֵּן אָסוּר. הלכות לשון הרע כלל ד - ג אַךְ יִתְחַלֵּק זֶה הַדִּין לִפְרָטִים אֲחָדִים וּכְמוֹ שֶׁאֲבָאֵר, דְּאִם הוּא (ט) אִישׁ בֵּינוֹנִי כִּסְתָם אִישׁ יִשְׂרָאֵל, שֶׁדַּרְכּוֹ לְהִשָּׁמֵר מֵחֵטְא וְנִכְשָׁל בְּחֵטְא רַק לִפְעָמִים, (י) וְיֵשׁ לִתְלוֹת, שֶׁעָשָׂה דָּבָר זֶה שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, (יא) אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁדָּבָר זֶה אָסוּר, אוֹ שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁהוּא חֻמְרָא וּמִדָּה טוֹבָה ...
    続きを読む 一部表示
    10 分
  • הלכות קדיש - חלק ב | מה הם ששה סוגי הקדישים? כמה קדישים צריך לומר בכל יום לפי הסוד? | רבי דוד בכר
    2026/07/13
    לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=jGuhpdo82GIלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1ilJboX2pFenHxVlz_pIk15B0n2N8ff1p/לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגיםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/שישה סוגי קדישים יש שכל אחד מהם נאמר עבור משהו אחר ובהזדמנויות שונות: א: "חצי קדיש"חצי הקדיש הוא למעשה עיקר הקדיש, ושאר הקדישים יש בהם החצי קדיש שהוא העיקר, יחד עם הוספות מסויימות שהוסיפו על הקדישים לפי העניין.חצי קדיש נאמר לרוב בין קטעים בחלקי התפילה כדי להבדיל ביניהם. למשל: חצי קדיש הנאמר אחרי אמירת 'אשרי' לפני תפילת שמונה עשרה שבתפילת מנחה. ואחרי ברכות קריאת שמע לפני שמונה עשרה של תפילת ערבית. וכן חצי קדיש הנאמר בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע שבתפילת שחרית. כמו כן חצי קדיש נאמר גם לאחר קריאת התורה. [במנחה של שבת ובתעניות ציבור לא אומרים קדיש אחר קריאת התורה משום שתיכף כשמחזירים הס"ת אומרים קדיש קודם שיתחילו תפילת שמונה עשרה ].בקרב יהודי מרוקו וחלק מקהילות גאורגיה אומרים חצי קדיש גם בסיום התפילה.ב: "קדיש יהא שלמא"נוהגים לומר קדיש "יהא שלמא" בכל פעם אחר אמירת פסוקים מהתנ"ך כגון מזמורי תהילים או פסוקים מהתורה. (מ"ב סימן נד סק"ט).אצל בני אשכנז קדיש יהא שלמא מכונה גם בשם "קדיש יתום" בגלל המנהג לתת את הזכות לאומרו לאדם אבל, או אדם המציין את יום פטירתו של קרוב משפחה.קדיש יהא שלמא הוא כמו קדיש "תתקבל" למעט הבקשה על קיבול התפילות, והוא מכונה קדיש 'יהא שלמא' בגלל המילה הפותחת באותו קטע המייחד אותו.מנהג בני אשכנז שרק אדם אומר את קדיש היתום, ואם היו מספר אנשים שבקשו לומר היו מחלקים את הקדישים ביניהם בתורנות או בהגרלה. אך מנהג בני ספרד (וכיום התפשט גם אצל הרבה קהילות אשכנזים כאן בארץ ישראל) שמספר אנשים אומרים את הקדיש ביחד מילה במילה.קדיש יהא שלמא נאמר לאחר 'שיר של יום' בתפילת שחרית, ויש נוהגים לאומרו גם בסוף התפילה לאחר אמירת פרק תהילים או אחר עלינו לשבח.ג: קדיש "על ישראל" (דרבנן)קדיש על ישראל נאמר בסיום לימוד תורה שבעל-פה וכלל בתוכו שלוש בקשות מלבד הבקשות של עיקר הקדיש. בקשה עבור: א] לומדי התורה, ב] חכמי התורה ג] וכל תלמידיהם.לפני אמירת קדיש 'על ישראל' נוהגים לומר משנת "רבי חנניא בן עקשיא אומר.." מאחר ועיקר הקדיש נתקן על דבר אגדה ולא על לימוד תורה כמו שאמרו חז"ל 'אין העולם מתקיים אלא על אמן יהא שמיה רבא דאגדתא', ובשביל שהקדיש יהיה בדרגה גבוהה נהגו לסיים את הלימוד בדבר אגדה. ומשנת "רבי חנניא בן עקשיא" נחשב לדבר אגדה. (מ"ב שם).ד: קדיש "תתקבל"קדיש תתקבל המכונה גם בסידורי האשכנזים "קדיש השלם" נאמר בכל פעם לאחר תפילת שמונה עשרה של ג' התפילות שבכל יום, פעם אחת בתפילה. והוא כולל בתוכו הוספה של ג' בקשות מלבד עיקר הקדיש: א] לקבל תפילתם של עם ישראל ב] חיים טובים לעם ישראל ג] שלום על ישראל.יש נוהגים לומר קדיש "תתקבל" גם לאחר אמירת סליחות כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון. ומנהג בני ספרד לאחר הסליחות לומר קדיש "תענו ותעתרו ברחמים מן השמים".ה: קדיש "תענו ותעתרו"קדיש "תענו ותעתרו" הוא קדיש מיוחד הנאמר בנוסח הספרדים והתימנים. קדיש זה מחליף את קדיש 'תתקבל' בכל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים (למעט תפילת ערבית של ראש השנה). אולם גם בקדיש זה לאחר ההוספה המורחבת מסיים השליח ציבור במילים "תתקבל צלותנא ...
    続きを読む 一部表示
    31 分