検索キーワード： ナレーター "עדי לב" すべてのカテゴリー

בשנת 1620 הגיעה ספינת העבדים הראשונה לחופי אמריקה ומאז, במשך כמאתיים חמישים שנה, התנפלו ציידי עבדים על כפרים אפריקאים. הם חטפו גברים, נשים, ילדות וילדים, כלאו אותם...

הבחירה תמיד בידינו – אם לאפשר לנסיבות חיינו להקשות ולאטום את לבנו או לפתוח, לרכך ולעדן אותו. פמה צ'ודרון מלמדת בפשטות כובשת את התרגולים העיקריים מן החוכמה הטיבטית...

רק שלא יכאב. רק לא לפחד יותר. אנו, כיחידים וכקבוצה, משקיעים כמות אדירה ממרצנו, זמננו ומיכולת ההמצאה שלנו בניסיון למנוע מפגש עם הכוחות של פחד, כאב וחברים אחרים. האם זה...

אנחנו יכולים להתיידד עם מה שאנחנו דוחים, מה שאנחנו תופסים כ"רע" בעצמנו ובזולת. בו בזמן, אנחנו יכולים ללמוד להיות נדיבים לגבי מה שאנחנו מעריכים, מה שאנחנו תופסים...

אחרי ארוחת הצהריים הילדים בגן עייפים. כל ילד הולך למגירה שלו ולוקח משם את הדובי שלו או את הכלבלב שלו והולך למזרן שלו לשכב לישון. אבל כשניגשה לילך למגירה שלה כדי לקחת את בובה תותי, המגירה הייתה ריקה. וכשפתחה עמליה, הילדה הכי קטנה בגן, את המגירה שלה היא מצאה בה את בובה תותי. מוזר מאוד!

ביירון קייטי היתה אלכוהוליסטית ואשה כעוסה מאוד, כשגילתה יום אחד את הדרך לחיים מלאים, רגועים ומאושרים יותר. היא ביטאה את דרכה לשחרור אישי באמצעות ארבע שאלות, וכך נוצרה השיטה המכונה "העבודה" – The Work. השיטה מאפשרת לנו לגלות את האמת המסתתרת מאחורי ההרגלים המגבילים שלנו. אנו רגילים לראות את הרגלי החשיבה שלנו כגזרת גורל, אך הם ניתנים לשינוי באמצעות שינוי החשיבה. הספר מפרט את שיטת ארבע השאלות המאפשרות לכל אחד מאיתנו להשתחרר מדפוסי התנהגות, התמכרויות שונות, ובעיות ביחסים עם אנשים. בספר מובאים סיפורי מקרים רבים המדגימים את פעולת השיטה.

בעוד שבוע בדיוק מגיע יום ההולדת שלי, ועדיין אין לי רעיון למסיבה. נראה לי שכולם כבר השתמשו בכל הרעיונות כי אני הכי קטן בכיתה. עכשיו אני גם הכי קטן וגם בלי רעיון. האם גם אתם רוצים לחגוג יום הולדת באופן שונה מהרגיל ואין לכם רעיון?

מאיה היא טייסת לשעבר ביחידת עילית ששבה משדה הקרב. יום אחד כשהיא מביטה ממקום עבודתה במצלמת מעקב היא מזהה תמונה בלתי אפשרית: בעלה ג'ו, שנרצח באכזריות רק לפני שבועיים, מחבק בחיקו את בתה בת השנתיים. מאיה ההמומה נאלצת לבדוק אם התמונה היא משאלת לב כמוסה הזויה או שמישהו הסתיר ממנה תיאוריית קשר סבוכה חסרת רחמים. למרות המעבר לחיי האזרחות, מאיה עדיין חיילת בנשמתה ולא תהסס לפעול כדי להגן על היקר לה. עליה לצלול למים העכורים של סודות ושקרים משפחתיים ולהתמודד עם טראומה אישית משדה הקרב כדי לחשוף את האמת שלא תיאמן.

לפני שנים הופץ באינטרנט מאמר מסקרן ומפליא על ד"ר הו לן, המטפל מהוואי שריפא מחלקה פסיכיאטרית שלמה בטיפול מרחוק. ג'ו ויטלי 'חרש' את האינטרנט ואת העולם בשביל למצוא את ד"ר הו לן ולגלות כיצד עשה זאת. משמצא אותו, ד"ר הו לן הסמיך אותו כמעט מיד לכתוב ספר על שיטת הריפוי הו'אופונופונו, שמבוססת על שיטת הריפוי העתיקה מהוואי.

שעת לילה בעיצומו של קרב לטרון. נערה אחת מסתתרת בזחל"מ פגוע, אחרי שכל חבריה לצוות נהרגו. חיילי הלגיון מתקרבים מרגע לרגע, והיא זועקת לעזרה בקשר.

משפחה אחת, שלושה דורות בכפר ותיק בעמק מסוכסך, נאלצת בעל כורחה להתמודד עם השלכות הסוד בעליית הגג, ועם הסודות האחרים, חלקם קטנים יותר, חלקם מחרידים לא פחות, שכמו עוברים בתורשה מדור לדור

"תגידי," אני אומרת לאמא, "אריה זה לא האיש שיש לו חנות כובעים באלנבי ופעם היינו אצלו, ואחר כך הלכנו לבית קפה על יד הים?" אמא מסתכלת עלי. נדמה לי שאני רואה איזו בהלה על הפנים שלה. "את יודעת," אמא אומרת, "ילדים זוכרים כל מיני דברים, והרבה פעמים הדברים מתבלבלים להם בראש." אבל המחשבה המציקה לא מרפה.

קורדליה גריי מגיעה למשרדה בבוקר יום ראשון ומגלה שמעסיקהּ מת. הוא מוטל על שולחנו בשלולית דם, ופתק שהשאיר מסתיים במילים אלו: "הורשתי לך את העסק, תודה ובהצלחה". מה תעשה צעירה בת עשרים ושתיים בסוכנות בילוש? זה לא עסק לאישה, אומרים לה כולם, ואילו היא נחושה לשמור על מפעל חייו של ברני ולהציל את כבוד האיש שבחר למות על שולחן עבודתו. החקירה הראשונה גדולה על מידותיה; עליה לחקור את נסיבות מותו של סטודנט צעיר מקיימברידג', לשאול מי רצה שימות ומה מסתירים חבריו לכיתה, אביו ואהובתו. הגבולות מיטשטשים במהירות. קורדליה מזדהה עם הקורבן, מתגוררת בבית שהוא מת בו, חיה מחדש את רגעיו האחרונים.

יום שישי אחד מגיע אדם חבוש פאה ומרכיב משקפי שמש למשרדי חברת מחסני קירור הנמצאת על סף פשיטת רגל ומבקש להשתמש בחדר ההקפאה שבמקום כדי לאחסן שם ממצא ארכיאולוגי מסתורי. כמה ימים לאחר מכן נועה פלגריני, מפקדת יחידת הנעדרים של מחוז שרון, מקבלת לאחריותה את הטיפול בתיק היעדרותו של רפאל עדאלי, צעיר שעבד כאיש אחזקה בריף הדולפינים באילת.

מִשׂרת אומנת לשני תאומים בני עשר, בבית משפחה עשירה עד גיחוך, לתקופה מוגבלת ובשכר מופלג. כמה קשה זה כבר יכול להיות? שתים עשרה שנה חלפו מאז התראו ליליאן ומדיסון בפעם האחרונה, מאז חלקו חדר בפנימייה יוקרתית לנערות. כעת אחת מנהלת קריירה פוליטית מאחוזתה העצומה, והאחרת קופאית משועממת בסופרמרקט "הראשון בחסכון". במכתב מסתורי מדיסון קוראת לחברתה לבקר אותה בטנסי. הנערה היפה להכאיב שהייתה מתגנבת לחדרה של ליליאן בלילות זקוקה לעזרתה, וליליאן – הצינית המושבעת – מתרככת ונענית מיד. על ספה קטיפתית כענן, לצד קנקן תה קר צונן, מדיסון יפהפייה עוד יותר.

אורה, שבנה החייל יוצא למבצע צבאי גדול, בורחת מביתה כדי לא להתענות בציפייה לבשורה הרעה, שאין לה ספק כי תגיע; כסרבנית-בשורה אולי בכלל תוכל למנוע אותה ולהציל את בנה.

בעיר חוף קטנה העירייה מפרסמת מכרז לבניית דירות לזוגות צעירים – יוזמה מבורכת שהכול תולים בה תקוות גדולות עד שהיא נעצרת בגלל התככים שקדמו לה. לחזית המאבק שבין הזוגות לעירייה עולות דמויות ססגוניות, רבות־יצרים וכמיהות, שובות לב כולן גם בחולשותיהן: ראש עירייה כריזמטי, מקסים ואכזר, שמתכונן לבחירות הקרובות בצילה של חקירת משטרה, מנהיג אופוזיציה נכלולי שמנסה בכל דרך לגבור עליו, עורך דין צעיר ששואף להשתלב בפוליטיקה המקומית, והיועצת המשפטית של העירייה, שחברותיה לעבודה אינן מסגירות את המתרחש בביתה.

עיניה היו קרועות לרווחה ושפתיה נפשקו מעט כאילו עמדה לדבר. גופתה הייתה קפואה בתוך הקרח. והיא לא הייתה היחידה... כשבחור צעיר מגלה גופת אישה קפואה תחת מעטה קרח באגם של פארק בדרום לונדון, הבלשית אריקה פוסטר נקראת להוביל את חקירת הרצח. תחילה נראה שלקורבן, נערת זוהר צעירה ויפהפייה, היו חיים מושלמים. אך כשהבלשית פוסטר מתחילה לחפור לעומק, הבקיעים מתחילים להיחשף. המשפחה העשירה, הפוליטיקאים, פיקוד המשטרה וגורמים בעולם התחתון, לא אוהבים את כיוון החקירה שלה ומפעילים לחצים כבדים על החוקרת המבריקה, שצללים מעברהּ מרחפים מעליה ומאיימים לקבור את הקריירה שלה. אילו סודות אפלים מסתירה הנערה בקרח?

הביתה הלוך חזור הוא ספרה הראשון של אילה דקל, מרצה ומנחה בנושאי יהדות, זהות ומגדר, נשואה ואם לשלושה, שהלכה לפני כשנתיים להלוויה משפחתית, ושמעה שם, לגמרי במקרה, סיפור שטלטל את עולמה.

אני מסתובבת אליו לאט, עיניי פוגשות את מבטו הקשה. פניי שטופות דמעות אבל זה לא משפיע עליו בכלל – זיע לא נע בפניו. "זה או 'זה' או אני. הבחירה שלך."