『שאלה טובה』のカバーアート

שאלה טובה

שאלה טובה

著者： assaf paul cohen
無料で聴く

פודקאסט על שאלות עם אנשים שואלים, נצא ביחד למסע להבין את אחת מהיכולות הכי מדהימות שיש לנו כבני אדם. היכולת לשאול. כל שבוע נארח לשיחה אדם שחלק מעבודתו קשורה בשאילת שאלות: פילוסופים, מדענים, מורים, פסיכולוגים, חוקרים, סנגורים, מראיינים ועוד ועוד ועוד.Copyright 2019 All rights reserved. 社会科学 科学
エピソード
  • שאלות על מקור החיים עם דורון לנצט

    שאלות על מקור החיים עם דורון לנצט
    2026/07/16
    פרופ' דורון לנצט: איך התחילו החיים, ומה הופך שאלה לשאלה ששווה להקדיש לה חיים? השיחה עם פרופ' דורון לנצט היא הרבה יותר מדיון על ביולוגיה או על ראשית החיים. היא מפגישה בין שני עולמות: עולם המדע, שמנסה להסביר כיצד נוצרו החיים, ועולם השאלות, שמנסה להבין כיצד בכלל נולדות פריצות דרך. לאורך הפרק מתברר ששני העולמות הללו קשורים זה בזה באופן עמוק. לפני כל תשובה גדולה עומדת שאלה גדולה, ולפני כל גילוי מדעי עומדת היכולת להסתכל על המציאות מזווית חדשה. כבר בתחילת הפרק לנצט בוחר כהשראה אנשים שיודעים להקשיב. זו בחירה שמפתיעה מעט, משום שהוא עצמו מזוהה עם עמדות מדעיות נועזות ולעיתים גם שנויות במחלוקת. אבל דווקא משום כך, הוא מדגיש שהתקדמות מדעית אינה נולדת רק מהיכולת לדבר, אלא גם מהנכונות להקשיב לרעיונות חדשים, לביקורת ולדרכי חשיבה שונות. מבחינתו, חוקר טוב אינו רק מי שיודע להסביר את העולם, אלא גם מי שמוכן לשנות את דעתו כאשר המציאות מחייבת זאת. הנושא המרכזי של הפרק הוא כמובן שאלת מקור החיים. במשך עשרות שנים לנצט מנסה לענות על אחת השאלות העתיקות ביותר שהאנושות שאלה: כיצד עבר העולם מחומרים דוממים אל מערכת שאפשר לקרוא לה "חיים". בניגוד לתיאוריות מוכרות שממקמות את ראשית החיים במולקולות כמו RNA, הוא מציע הסתכלות אחרת. לדעתו, החיים אינם מתחילים ממולקולה אחת מיוחדת, אלא מרשת של אינטראקציות בין מולקולות רבות. המפתח איננו רכיב יחיד, אלא היחסים בין הרכיבים. כאן מופיע אחד הרעיונות המקוריים ביותר בשיחה. לנצט חוזר שוב ושוב על המושג "קומפוזיציה". לדבריו, המדע התרגל לחשוב על מידע ביולוגי כרצף – רצף של DNA או RNA – אך ייתכן שלפני כל הרצפים הללו היה משהו בסיסי יותר: ההרכב עצמו. הכמויות היחסיות של מולקולות שונות, האופן שבו הן משפיעות זו על זו, והדרך שבה הן מתארגנות למערכת יציבה. במובן הזה, החיים אינם רשימת הוראות אלא מערכת של יחסים. השיחה נוגעת גם בכוחה של המתמטיקה ושל המחשב במדע המודרני. לנצט מתאר כיצד במשך שנים רבות הוא השתמש במודלים חישוביים כדי לבדוק רעיונות שלדעתו אין צורך לבדוק תחילה במעבדה. מבחינתו, מחשב איננו רק מחשבון מהיר, אלא כלי שמאפשר לשאול שאלות חדשות. במקום לבצע עוד ועוד ניסויים אקראיים, אפשר קודם לבנות מודל, להבין אילו תרחישים בכלל אפשריים, ורק לאחר מכן לגשת לניסוי. זו תפיסה שממחישה עד כמה איכות השאלה חשובה לא פחות מאיכות התשובה. נקודה נוספת שחוזרת לאורך הפרק היא חשיבותה של הביקורת במדע. לנצט מספר בחיוך שאחת השאלות החשובות ביותר מבחינתו היא "למה דורון לנצט טועה?". מאחורי ההומור מסתתר עיקרון מדעי עמוק. חוקר אינו צריך לחפש אישור מתמיד לרעיונות שלו, אלא דווקא את המקומות שבהם הם עלולים להיכשל. המדע מתקדם לא משום שאנשים בטוחים שהם צודקים, אלא משום שהם מוכנים לבדוק שוב ושוב אם הם טועים. לצד הדיון המדעי, הפרק חושף גם את הסיפור האישי של לנצט. הוא מתאר כיצד כבר בגיל צעיר קרא בהתלהבות אנציקלופדיות, בנה מעבדה קטנה בבית, ונחשף למורים מצוינים במתמטיקה, בפיזיקה, בכימיה ובביולוגיה. לדבריו, אותם מורים עיצבו את דרכו לא פחות מכל מחקר שעשה בהמשך. זהו תזכורת לכך שסקרנות איננה תכונה מולדת בלבד; היא גם תוצאה של סביבה שמעודדת לשאול, להתנסות ולא לפחד מטעויות. אחד החלקים ...
    続きを読む 一部表示
    1 時間 20 分
  • שאלות על חקר השאלות ומהי שאלה שממקסמת ידע עם יועד קנת

    שאלות על חקר השאלות ומהי שאלה שממקסמת ידע עם יועד קנת
    2026/02/05
    יועד קנט הוא חוקר קוגניציה, יצירתיות ושאילת שאלות, וחבר סגל בפקולטה למדעי הנתונים וקבלת החלטות בטכניון. נקודת המבט המחקרית שמנחה את עבודתו היא פונקציונלית ואמפירית: שאלות אינן רק אובייקט פילוסופי, אלא מנגנון קוגניטיבי לחיפוש מידע, לצמצום אי ודאות ולהעשרת הידע הדרוש להגדרת בעיות בעולם מורכב ועמום. הפרק נפתח כהרגלנו במשחק קצר. יועד בוחר את המספר 42 ועונה לשאלה יומיומית לכאורה על 500 שקלים נוספים בחודש. התשובה שלו, השקעה ברווחה המשפחתית, משמשת ככניסה ישירה לטענה המרכזית של הפרק: איכותה של שאלה אינה נמדדת רק לפי “עומק” מופשט, אלא לפי האופן שבו היא מכוונת קשב, מבהירה רצונות, ומאפשרת פעולה או שינוי פרספקטיבה. משם אנחנו עוברים למסע המחקרי שלו, שמחבר בין חקר יצירתיות לבין חקר שאלות דרך תפקידו של ידע. לאורך השנים יועד פיתח ויישם כלים כמותיים למיפוי מבני ידע ולמדידה של שינויי ידע לאורך זמן, בהקשרים כמו למידה, הזדקנות ופתרון בעיות. במונחים מתודולוגיים, הוא מתאר את הגישה כמעין reverse engineering לתהליכי חשיבה: הסקה על מנגנונים קוגניטיביים מתוך דפוסים התנהגותיים, נתוני שפה, ורשתות סמנטיות. הציר האמפירי המרכזי בפרק הוא המעבר ממדידה עקיפה של “יצירתיות” למדידה ישירה של “יכולת לשאול”. המעבדה של יועד משתמשת במטלה פשוטה אך פורצת דרך, Alternative Questions Task, שבה נבדקים מתבקשים לייצר שאלות על אובייקטים במקום לייצר שימושים חדשים לאובייקטים. לאחר מכן ניתן לאפיין את השאלות לפי תכונות כמו מורכבות, מקוריות ורלוונטיות, ולבחון כיצד הן קשורות לביצועים בתחומי חשיבה אחרים. בתוך הדיון הזה עולה גם שימוש מעשי בטקסונומיה של בלום כמסגרת לסיווג רמות מורכבות של שאלות, ומהלך מחקרי שמראה קשר בין שאלות ברמות גבוהות יותר לבין יצירתיות, בעיקר במצבים פתוחים ולא מוגדרים היטב. אחת התובנות החשובות בפרק היא תלות בהקשר. יועד מדגיש ששאלות מורכבות מסייעות במיוחד כאשר הבעיה עמומה, מרובת פתרונות, או דורשת בנייה מחדש של הבעיה עצמה. לעומת זאת, בבעיות סגורות ואנליטיות, לעיתים ינבאו ביצועים טוב יותר יכולות אחרות כמו קשב, שליטה קוגניטיבית ואינטליגנציה. במילים אחרות, “שאלות טובות” אינן תכונה אוניברסלית אחת, אלא התאמה דינמית בין סוג הבעיה לבין אסטרטגיית החקירה. הפרק מרחיב גם מעבר למעבדה אל סביבות טבעיות יותר באמצעות משחקים מחקריים מבוססי בינה מלאכותית. המשחקים מאפשרים לראות שאלת שאלות כשרשרת דינמית של צעדים: חקירה, עדכון השערות, בחירת שאלה הבאה, ומעבר בין איסוף מידע לבין ניסוח פתרון. כאן נכנס גם הממד העתידי: כיצד נראית אינטראקציה אדם מכונה שאינה רק “מכונה עונה”, אלא מערכת שמאתגרת, מדרגת, ומקדמת שאלות שמרחיבות הבנה. זה מוביל באופן טבעי לשאלות פתוחות שנשארות איתנו לפרקים הבאים: איך מודדים תרומת מידע מחוץ למטלות סטריליות, מהו תפקידו של הקשר חברתי ורגשי, ואיך נראית למידה שיטתית של מיומנות שאילת שאלות לאורך זמן. מאמרים ומקורות להמשך העמקה Bloom, B. S. (1956). Taxonomy of Educational Objectives: Handbook I, Cognitive Domain https://scholar.google.com/scholar?q=Bloom+Taxonomy+of+Educational+Objectives+1956 Anderson, L. W., & Krathwohl, D. R. (Eds.). (2001). A Taxonomy for Learning, Teaching, and Assessing https://scholar.google.com/scholar?q=Anderson+Krathwohl+taxonomy+learning+teaching+assessing+2001 Loewenstein, G. (1994). The psychology of curiosity: A review and ...
    続きを読む 一部表示
    1 時間 21 分
  • שאלות במשא ומתן ומצבים משבריים עם דורון הדר

    שאלות במשא ומתן ומצבים משבריים עם דורון הדר
    2025/09/03

    בפרק עמוק ומותח זה, אני משוחח עם אל"ם (מיל') דורון הדר, משא ומתן בטחוני מנוסה ומי שהוביל במשך 17 שנים את יחידת המו״מ המטכ״לית בצה"ל. השיחה נוגעת בשאלות מעוררות כיצד השאלות עצמן יכולות להוות כלי הכרחי, רגיש ולעתים אף שובר שוויון במשא ומתן על גורל חיי אדם, כפי שהשתקף בהתמודדות עם סבבי שחרור החטופים לאחר ה־7 באוקטובר, כשעדיין כ־50 חטופים נמצאו בעזה.

    אל"ם (מיל') דורון הדר שירת 27 שנים ביחידה המטכ"לית לניהול משברים ומשא ומתן, מהן 17 שנים כמפקד־יחידה. היחידה הייתה מורכבת ממומחי פסיכולוגיה, משפט, לוחמה וניהול־משא ומתן, ופעלה בזירות המורכבות ביותר להשבת חטופים כיום הדר משמש כשותף־מייסד בקריטיקל אימפקט, המתמקדת בניהול משברים ואירועי סייבר

    • כיצד שאלה מדויקת יכולה לפתוח מרחב תמרון גם במו״מ על חיי אדם.

    • גישות קריטיות: בין שאלות בירור לבין שאלות שמעוררות תזוזה רגשית או אסטרטגית.

    • ניתוח של בלוק המחשבה: מתי להעלות שאלה כ"אולטימטום" – ומתי להפוך אותה לכלי שקט לפירוק קונפליקט וואלה.

    • הדילמות הציבוריות: האם לפצל עסקה ולשחרר אזרחים חיים במחיר נמוך, כפי שעלתה במו"מ בעבר, גם כשהמדיניות המקובלת היא עסקה אחת כוללת

    • כיצד אפשר לשאול "מה יאפשר לכם לסגת?" במקום "מה אתם רוצים?" – ועד כמה זה משנה את המו״מ?

    • האם פיצול עסקה (אזרחים תחילה) יכול היה לקדם שחרור מיידי – ומה המחיר הציבורי של הבחירה שלא לפועל זו? ynet

    • מה השאלות שאנו, כחברה, צריכים לשאול עכשיו – על אחריות, על קצה הסכנה, על הסוף שאחרי?

    מפת מושגים קצרה

    • יחידת המו״מ המטכ״לית – הגוף בצה"ל שאחראי על מגעים להצלת חטופים, אסטרטגיית "בתחבולות תעשה לך מלחמה" וואלה+5ynet+5Rotter+5.

    • שאלות הפתעה – שאלות שמכניסות מורכבות רגשית לעמדות שמוחשבות כגבוהות מדי.

    • מסמוס (Stalling Ultimatums) – טקטיקה שמפרקת אולטימטום תוך שמירה על דיאלוג וואלה.

    • מודיעין מו״מ – איסוף תשתית ידיעה דרך שיח עם הצד השני, גם כשהמו״מ עצמו לא מוביל לעסקה
    続きを読む 一部表示
    1 時間 13 分
adbl_web_anon_alc_button_suppression_t1
まだレビューはありません