לנה פותחת הכל על הקושי לגדול כדור ראשון להגירה, מסבירה למה "גטו רוסי" הוא מונח שגוי ומעליב, משתפת איך הפכה פוסט זועם בפייסבוק לקהילה נשית משפיעה שמשנה את השיח הציבורי, ומספרת על המתח התמידי שבין הרצון להשתלב לבין החובה לשמור על הקול הייחודי שלהם בחברה.
האזנה נעימה :)

נוריאלי מסביר למה המעבר של המזרחים לליכוד לא באמת פתר את בעיית אי-השוויון, איך הפכה ה"מסורתיות" לתחליף החדש לפנקס האדום, ומי הם ה-5% מהאוכלוסייה ששולטים ברוב המוחלט של הקרקעות במדינה על חשבון תושבי עיירות הפיתוח.
האזנה נעימה :)

בפרק הזה נדבר על הזהות ה"שקופה" בישראל. זו שנמצאת בראש הפירמידה, אבל כמעט אף פעם לא מדברת על עצמה. פרופ' ששון-לוי חושפת את הממצאים המטרידים מהמחקר שלה, שבו היא "חקרה כלפי מעלה" ובדקה: איך אשכנזים שומרים על עליונותם?

נבין לאיפה נעלמה היריבות המרה בין ה"יקים" לפולנים, ומתי הפכה הזהות האשכנזית ממוצא גאוגרפי לפריבילגיה שאפשר לאמץ.

ולבסוף, נגיע לשאלת מיליון הדולר: איך קרה שהקבוצה ההגמונית בישראל מרגישה יותר ויותר כמו מיעוט נרדף? והאם זו הסיבה שההגירה השקטה מישראל היא בעיקרה, ובכן, אשכנזית.

פרופ' מירב אהרון גוטמן מגיעה אלינו כדי לנפץ את נרטיב הקיפוח הנצחי וחושפת דווקא את מהפכת הכוח המזרחית.
החל מהמרד בנמל אשדוד, שם פועלים פשוטים היו צריכים לפרוץ לטקס הפתיחה כדי לסלול את דרכם ללב הכלכלה הישראלית, ועד שיטות אימוץ של "מודלים גבוהים"- כמו תזמורת אנדלוסית בחליפות פפיון או שכונות וילות יוקרתיות ביבנה- ששימשו כמנוף למוביליות חברתית.

אבל איפה נמצא הכוח הזה היום? גוטמן לא חוסכת ביקורת חריפה מש"ס ומהליכוד, ביתם הפוליטי של המזרחים. היא טוענת שפוליטיקאים מבצעים "ביזה של המזרחיות" ו"מפחלצים" את דמות האמא המזרחית לצרכים פוליטיים, בזמן שהצרכים האמיתיים של הפריפריה נותרים מופקרים.
פרק מעניין על העוצמה, הפוליטיקה והעתיד של הזהות המזרחית בישראל, הרחק מהקלישאות של "ישראל השנייה".

פרופ’ ניסים ליאון מספר איך ילד טוב מגבעתיים גילה את זוהר ארגוב, הבין מה זו ועדת קבלה (והחליט להתנגד לה עד היום) והפך לחוקר שמבקש לספר את סיפור המזרחים מבפנים.

על ש״ס שמאפשרת זהות “בתנאי הלכה”, על הליכוד שמציע “מזרחיות בלי מזרחיות”, ועל הרגע שבו הזהות הזו הפכה ממושתקת למובילה.

שהילדה שלה אומרת: "אמא, אני אתיופית – אני חייבת להיות מעולה", ד"ר שולה מולא מבינה עד כמה העומס הזה נטוע בזהות.

ד"ר מולא, פעילה חברתית וחוקרת, לוקחת אותנו להיסטוריה שלא סיפרו לנו עליה: על יותר מאלף שנות אוטונומיה יהודית באתיופיה — קהילה עם הנהגה, חוק, ושפה משלה- שלא זכתה למקום של כבוד בספרי ההיסטוריה של הילדים שלכם.בפרק ניחשף גם למציאות הישראלית שבה הזהות הזאת נשחקת יום־יום: למה מורה “מחזיקה” תלמידה אתיופית שלא תענה בכיתה, איך מחמאות הן בעצם העלבות, ואיך ילדים לומדים די מהר ש״כדי שיקבלו אותך — תתנהג כמו שהם מצפים״

הנה שאלות: למה המערכת הפוליטית הישראלית, שנועדה לאחד קבוצות שונות, הפכה לזירה של קרבות זהות? למה, ועם כמה שנרצה להתכחש לכך, הדעה הפוליטית שלנו, הולכת יד ביד עם ארץ המוצא של ההורים שלנו? רמז: לא ההורים שלנו.

ד"ר זאב לרר, מחבר הספר "בחזרה אל כ"ט בנובמבר", לוקח אותנו למסע מפתיע לתוך שורשי המשבר החברתי והפוליטי שמטלטל את ישראל בשנים האחרונות. בשיחה מעמיקה, הוא מציג זווית ייחודית שמראה כיצד הסכסוכים הפנימיים בתוך החברה היהודית משפיעים על הסכסוך היהודי-ערבי.

האם המצב הפיך? מה הדור הצעיר יכול וצריך לעשות כדי לעצור את ההתדרדרות, ואיך מגילת העצמאות היא המפתח לכך?

למאמר של ד"ר זאב לרר: http://bit.ly/44Jb0JR

לספרו החדש "בחזרה אל כ"ט בנובמבר": https://bit.ly/44YhXWl