『טקטיקת "הקפיץ המתוח": הדרך המפתיעה להחזיר את הרגש לעבודת השם!』のカバーアート

טקטיקת "הקפיץ המתוח": הדרך המפתיעה להחזיר את הרגש לעבודת השם!

טקטיקת "הקפיץ המתוח": הדרך המפתיעה להחזיר את הרגש לעבודת השם!

無料で聴く

ポッドキャストの詳細を見る
שיעור תורה חדש מאת הרב אלחנן משה נחמנסון בערוץ תמצאו שיעורים בפרשת השבוע, הלכה, אקטואליה יהודית, אמונה, השקפה, חינוך, זוגיות ועצות לחיים על פי מקורות התורה וחז"ל. הירשמו לערוץ לקבלת תכנים חדשים מדי שבוע. 🔔 Subscribe והפעילו את הפעמון לקבלת עדכונים. #פרשת_השבוע #יהדות #תורה #הלכה #אמונה #השקפה #חיזוק #אקטואליה #דברי_תורה הקדמה: אדם רוצה לעשות את עבודת ה' לא בתור חובה אלא מתוך רגש של קירבה, השאלה איך מגיעים לזה, איך מעוררים את אהבת ה' בתוך מרוץ החיים? שאלת פתיחה: מה הקשר בין רצף הפסוקים בפרשה? ליקוטי תורה פ' תבוא ד"ה היום הזה ה' אלוקיך מצוך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים ושמרת ועשית אותם בכל לבבך ובכל נפשך. את ה' האמרת היום להיות לך לאלוקים וללכת בדרכיו ולשמור חוקיו ומצותיו ומשפטיו ולשמוע בקולו. וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דיבר לך ולשמור כל מצותיו'. (דברים כ"ו ט"ז – י"ח). הסיבה שהפסוק סותם 'היום הזה' בלי לבאר באיזה יום מדובר הוא משום שמדובר על היום הידוע שמבואר בסיום פרשת הבאת ביכורים בפרשתינו: 'השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו ארץ זבת חלב ודבש', שזה בעצם יום הכניסה לארץ ישראל. והזוהר הקדוש לוקח את המילה האחרונה בפסוק 'ודבש' ומחבר אותה עם המילים הראשונות של הפסוק הבא 'היום הזה ה'' ובכך מייצר ר"ת של שם הוי'. וצריך להבין מה הקשר בין 'ודבש' לבין 'היום הזה ה''. דווקא על ידי תורה שבעל פה מגיעים לאהבת ה'! והביאור הוא: הנה עם ישראל נקראו בשם אדם כפי שנאמר 'ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם' וגו' (יחזקאל לד, לא) וזה קשור עם תורה שבכתב שהיא גם כנגד בחי' אדם כמו שנאמר (יחזקאל א כו) 'ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה'. וארץ ישראל נקראת על שם ש'רצתה לעשות רצון קונה' שזה נעשה דוקא על ידי תורה שבעל פה. ולכן נקראת ארץ זבת חלב ודבש לרמז על שני דברים: א' ירידה להתעסק בדברים גשמיים ולהעלות את הניצוצות לקדושה. ב' דבש וחלב רומזים למתיקות שבתורה שבאה על ידי ידיעת סודות התורה. ואי אפשר לדעת את טעמי וסודות התורה לולי תורה שבעל פה. ולכן לפני ראש השנה שנעשית כריתת ברית בין הקב"ה ובני ישראל קוראים בפרשתינו את פ' הביכורים ואת המשך הפסוקים שמייצרים את הראשי תיבות של שם הוי', לרמז על כך שחיבור פנימי לקב"ה מגיע דווקא באמצעות לימוד תורה שבעל פה. האהבה מתעוררת דווקא כשרחוקים! ישנו משל על כך שלפעמים אדם מרגיש ריחוק מאביו דווקא כאשר הוא נמצא איתו הרבה זמן בקירוב, משום שכאשר נמצאים יחד הרבה זמן לא חשים את האהבה בגילוי אלא היא מסתתרת בפרטי החיים. והעיצה לזה היא לייצר קצת ריחוק כדי שבאמצעותו תתעורר תחושת הריחוק והצמאון והאהבה תפרוץ החוצה. כך לקראת הימים הנוראים יהודי צריך להתבונן בכך שהוא רחוק כביכול מה'. ואין לו לחוש שמא התבוננות זו תגרום לו להתייאש ולהתרחק יותר, משום שיש בכל אחד אהבה טבעית מסותרת שהיא 'בל תמוט לעולם ועד וצריכים רק לגלותה. אסור להבהל מנפילות! דוגמא לדבר אפשר לקחת ממה שאמר הנביא ירמיהו לבני ישראל 'הסירו את ערלת לבבכם והמולו לה''. כלומר שלימד דעת את העם שלא יפול לב האדם עליו בראותו שחיצוניות לבו מקושר בגשמיות העולם ובמילא יאמר לעצמו 'נגזרנו אבדה תקוותינו' אלא הסירו את ערלת לבבכם. שתחושת הריחוק נועדה רק לעורר את האדם להתאמץ ולעורר את ליבו ...
adbl_web_anon_alc_button_suppression_t1
まだレビューはありません