『הלכות קדיש - חלק ב | מה הם ששה סוגי הקדישים? כמה קדישים צריך לומר בכל יום לפי הסוד? | רבי דוד בכר』のカバーアート

הלכות קדיש - חלק ב | מה הם ששה סוגי הקדישים? כמה קדישים צריך לומר בכל יום לפי הסוד? | רבי דוד בכר

הלכות קדיש - חלק ב | מה הם ששה סוגי הקדישים? כמה קדישים צריך לומר בכל יום לפי הסוד? | רבי דוד בכר

無料で聴く

ポッドキャストの詳細を見る
לצפיה ביוטיוב הכנסו:https://www.youtube.com/watch?v=jGuhpdo82GIלצפיה שמיעה והורדת השיעור באתר:https://mikdashmelech.co.il/drive/i/1ilJboX2pFenHxVlz_pIk15B0n2N8ff1p/לכל השיעורים בנושא הלכות ומנהגיםhttps://mikdashmelech.co.il/drive/f/1T90V86fyHdhon5c4HiAF2BT_XRSK-OIb/שישה סוגי קדישים יש שכל אחד מהם נאמר עבור משהו אחר ובהזדמנויות שונות: א: "חצי קדיש"חצי הקדיש הוא למעשה עיקר הקדיש, ושאר הקדישים יש בהם החצי קדיש שהוא העיקר, יחד עם הוספות מסויימות שהוסיפו על הקדישים לפי העניין.חצי קדיש נאמר לרוב בין קטעים בחלקי התפילה כדי להבדיל ביניהם. למשל: חצי קדיש הנאמר אחרי אמירת 'אשרי' לפני תפילת שמונה עשרה שבתפילת מנחה. ואחרי ברכות קריאת שמע לפני שמונה עשרה של תפילת ערבית. וכן חצי קדיש הנאמר בין פסוקי דזמרה לברכות קריאת שמע שבתפילת שחרית. כמו כן חצי קדיש נאמר גם לאחר קריאת התורה. [במנחה של שבת ובתעניות ציבור לא אומרים קדיש אחר קריאת התורה משום שתיכף כשמחזירים הס"ת אומרים קדיש קודם שיתחילו תפילת שמונה עשרה ].בקרב יהודי מרוקו וחלק מקהילות גאורגיה אומרים חצי קדיש גם בסיום התפילה.ב: "קדיש יהא שלמא"נוהגים לומר קדיש "יהא שלמא" בכל פעם אחר אמירת פסוקים מהתנ"ך כגון מזמורי תהילים או פסוקים מהתורה. (מ"ב סימן נד סק"ט).אצל בני אשכנז קדיש יהא שלמא מכונה גם בשם "קדיש יתום" בגלל המנהג לתת את הזכות לאומרו לאדם אבל, או אדם המציין את יום פטירתו של קרוב משפחה.קדיש יהא שלמא הוא כמו קדיש "תתקבל" למעט הבקשה על קיבול התפילות, והוא מכונה קדיש 'יהא שלמא' בגלל המילה הפותחת באותו קטע המייחד אותו.מנהג בני אשכנז שרק אדם אומר את קדיש היתום, ואם היו מספר אנשים שבקשו לומר היו מחלקים את הקדישים ביניהם בתורנות או בהגרלה. אך מנהג בני ספרד (וכיום התפשט גם אצל הרבה קהילות אשכנזים כאן בארץ ישראל) שמספר אנשים אומרים את הקדיש ביחד מילה במילה.קדיש יהא שלמא נאמר לאחר 'שיר של יום' בתפילת שחרית, ויש נוהגים לאומרו גם בסוף התפילה לאחר אמירת פרק תהילים או אחר עלינו לשבח.ג: קדיש "על ישראל" (דרבנן)קדיש על ישראל נאמר בסיום לימוד תורה שבעל-פה וכלל בתוכו שלוש בקשות מלבד הבקשות של עיקר הקדיש. בקשה עבור: א] לומדי התורה, ב] חכמי התורה ג] וכל תלמידיהם.לפני אמירת קדיש 'על ישראל' נוהגים לומר משנת "רבי חנניא בן עקשיא אומר.." מאחר ועיקר הקדיש נתקן על דבר אגדה ולא על לימוד תורה כמו שאמרו חז"ל 'אין העולם מתקיים אלא על אמן יהא שמיה רבא דאגדתא', ובשביל שהקדיש יהיה בדרגה גבוהה נהגו לסיים את הלימוד בדבר אגדה. ומשנת "רבי חנניא בן עקשיא" נחשב לדבר אגדה. (מ"ב שם).ד: קדיש "תתקבל"קדיש תתקבל המכונה גם בסידורי האשכנזים "קדיש השלם" נאמר בכל פעם לאחר תפילת שמונה עשרה של ג' התפילות שבכל יום, פעם אחת בתפילה. והוא כולל בתוכו הוספה של ג' בקשות מלבד עיקר הקדיש: א] לקבל תפילתם של עם ישראל ב] חיים טובים לעם ישראל ג] שלום על ישראל.יש נוהגים לומר קדיש "תתקבל" גם לאחר אמירת סליחות כבקשה שיתקבלו הסליחות ברצון. ומנהג בני ספרד לאחר הסליחות לומר קדיש "תענו ותעתרו ברחמים מן השמים".ה: קדיש "תענו ותעתרו"קדיש "תענו ותעתרו" הוא קדיש מיוחד הנאמר בנוסח הספרדים והתימנים. קדיש זה מחליף את קדיש 'תתקבל' בכל תפילות ראש השנה ויום הכיפורים (למעט תפילת ערבית של ראש השנה). אולם גם בקדיש זה לאחר ההוספה המורחבת מסיים השליח ציבור במילים "תתקבל צלותנא ...
adbl_web_anon_alc_button_suppression_t1
まだレビューはありません